Page 31 - חוברת הפסיכולוגיה של מחלת ניוון השרירים דושן

‫‪ .2‬שימוש באותיות רגילות ואותיות סופיות‪ .‬על מנת לדייק בבחירתן יש להבחין בגבולות המילה‬
‫ ובמיקום האות בתוך המילה‪.‬‬

‫‪ . 3‬שימוש ב‪ 7 -‬אותיות יחס בעלות תפקיד תחבירי (מש”ה וכל”ב) המצורפות למילה וצמודות לה‬
‫ (לדוגמא‪“ ,‬ובבית” => ‪.) and in the house‬‬
‫עמימות על רקע פונולוגי – אורתוגרפי‪-‬‬

‫‪ . 1‬זוגות אותיות (ושלשה אחת) המייצגים אותו עיצור (לדוגמא‪ ,‬ב’ ו’ => ‪.) V‬‬
‫‪ .2‬ארבע אותיות המייצגות‪ ,‬כל אחת‪ 2 ,‬ביצועים דיבורים של אותו עיצור (לדוגמא‪ ,‬פ’ => ‪)P F‬‬
‫‪ . 3‬אותיות אהו”י המייצגות הן עיצורים (לדוגמא‪ ,‬ה’ במילה הר) והן אימות קריאה שהן הרחבה של תנועה‬

‫ (לדוגמא‪ ,‬במילה מת ָנה)‪.‬‬
‫בדרך כלל הילדים משלימים את לימוד הקריאה כבר באמצע שנת הלימודים הראשונה בבית הספר היסודי – כאשר‬

‫הילד יודע ומסוגל להמיר במהירות אוטומטית ובצורה נכונה כל סימן (גרפמה) לצליל המתאים (פונמה) ומשלבם‬
‫למילים‪ .‬ילדים עם דיסלקציה מתקשים להמיר גרפמות לפונמות בצורה אוטומטית‪ .‬יש לשער כי המורכבות‬
‫שתוארה‪ ,‬הייחודית לאורתוגרפיה העברית‪ ,‬תהווה נדבך נוסף של קושי עבור ילדים אלה‪.‬‬

‫פּום‬ ‫תיבה ‪ :12‬קריאה טכנית‪ :‬המרה מהירה ואוטומטית מגרפמה לפונמה‬
‫לימדּונ ָיה‬ ‫קריאת מילים חסרות פשר כמו המילים שמופיעות בתיבה זו היא קריאה טכנית‬
‫גרידא‪ .‬אין למילים משמעות‪ ,‬אך אפשר לקרוא אותן מבחינה פונולוגית‪ .‬אי אפשר‬
‫קימֹונג‬
‫להסתמך בקריאתן על ידע אוצר מילים פשוט מכיוון שהן לא קיימות‪.‬‬

‫‪ 3.2.2‬קריאה ומחלת דושן‬

‫לפי תובנות עדכניות‪ ,‬קיים סיכון גבוה יותר לדיסלקציה אצל ילדים חולי דושן עקב חוסר של דיסטרופין במוחון‪.‬‬
‫מתוך ידע מצטבר בתחום הנוירופסיכולוגיה‪ ,‬אנו יודעים שלמוחון יש תפקיד מרכזי בתהליכי האוטומטיזציה‬
‫(ראו גם פרק ‪.)2‬‬

‫‪31‬‬