Page 30 - חוברת הפסיכולוגיה של מחלת ניוון השרירים דושן
P. 30
דיסלקציה היא אמנם בעיה שתלווה את האדם לאורך חייו ,אך תכופות ילדים עם דיסלקציה מגיבים
היטב להתערבות מתאימה ובזמן הנכון .הם יכולים ללמוד אסטרטגיות להתמודדות המפצות על החוסר.
בנים עם מחלת דושן נמצאים בסיכון גבוה יותר לבעיות קריאה .במחקר שערכו עמותות דושן בהולנד
ובארה”ב נערך מעקב נרחב אחר 25בנים עם מחלת דושן ( .)Hendriksen & Vles, 2006במחקר
נמצא כי ל 20%-מן הבנים בעיות קריאה חמורות ול 20%-בעיות קריאה מתונות .כך שבסך הכול
40%מן הבנים התקשו ללמוד לקרוא למרות אינטליגנציה נורמלית .כפי שהוזכר ,אחוז בעיות הקריאה
החמורות בכלל האוכלוסייה עומד על כ.3%-
3.2.1איך לומדים ילדים לקרוא ,ומה משתבש אם הם דיסלקטיים?
לפי תובנות עדכניות ,קיים סיכון גבוה יותר לדיסלקציה בילדים עם מחלת דושן בגלל חוסר דיסטרופין בראשית תהליך
לימוד הקריאה הילדים לומדים תחילה לזהות את המאפיינים החזותיים של כל אות (שנקראת גרפמה) ולאחר מכן
הוגים במהירות ובצורה אוטומטית את הצליל המתאים (שנקרא פונמה) .הילדים לומדים לקשר בעקביות ,במהירות
ובאופן אוטומטי בין גרפמה לפונמה .תהליך זה כולל 3שלבים:
)1הגילוי כי לסימני הכתב יש משמעות סמלית .
)2היכולת לבודד פונמות ֻמפשטות.
)3מיפוי וקישור של כל פונמה אל הסימן המפשט המייצג אותה.
מערכת הכתב העברית כוללת 22אותיות ו 9 -סימני ניקוד המאפשרים ליצור מילים רבות ואין סוף משפטים.
מערכת זו מבוססת על קשרים ישירים ושקופים בין גרפמות לפונמות ועל מספר תופעות של קשרים עמומים
בין המערכות הללו .עמימות זו מקורה בייחודיות של האורתוגרפיה (מערכת הכתב) העברית.
האורתוגרפיה העברית מבוססת על שתי מערכות כתב :אורתוגרפיה מנוקדת המייצגת עיצורים ותנועות בצורה
מליאה ( )Ravid 1996, Shimron 1993ואורתוגרפיה לא מנוקדת המייצגת עיצורים בצורה מליאה למדי ותנועות
בצורה חלקית ולא עקבית (לוין ,אמסטרדמר וקורת .)1997
תופעות המדגימות עמימות ייחודית לאורתוגרפיה העברית:
עמימות על רקע אורתוגרפי ,הקשורה באפיון מערכת הכתב עצמה-
.1לימוד ושימוש בשתי מערכות כתב :מערכת אותיות דפוס ומערכת אותיות כתב ,כאשר לעיתים לא קיים דמיון בין
אות כתב לבין אות דפוס מקבילה לה (לדוגמא ש’ – ש’).
30
