Page 49 - איבחון מחלת דושן והטיפול בה - מדריך למשפחות
P. 49
49//56 מדריך למשפחות
דגשים לבביים
יש להתייעץ עם קרדיולוג לפני הליכים כירורגיים.
המרדימים אמורים לדעת שהמורדם הוא חולה דושן שנמצא בסיכון לאי ספיקת פעילות לבבית
במהלך ניתוח.
הליכים כירורגיים עיקריים:
•חולי דושן בסיכון גבוה במיוחד לבעיות לבביות בהליכים כאלה.
•יש לבצע אקו-לב ואק"ג לפני כל ניתוח מתוכנן.
הליכים כירורגיים מינוריים:
•במטופלים עם תפקוד לבבי נורמלי מומלץ לבצע הערכה לבבית אם הבירור האחרון התקיים לפני
יותר משנה.
דגשים נשימתיים
הדרכה טרום ניתוחית לשימוש בטכניקות סיוע בשיעול אחרי הניתוח:
•טכניקות סיוע בשיעול הכרחיות במטופלים עם זרימת אוויר מרבית בשיעול < 270ליטר/דקה או
מקסימום לחץ נשיפה בקו ההתחלה < 60ס"מ .*H2O
הדרכה טרום ניתוחית ושימוש בסיוע נשימתי לא פולשני אחרי הניתוח:
•סיוע נשימתי לא פולשני הכרחי במטופלים עם 30% < FVCמהצפוי.
•סיוע נשימתי לא פולשני מומלץ ביותר עבור מטופלים עם FVC < 50%מהצפוי.
יש להמנע מהוצאת צנרור קנה והחלפתו במתן חמצן ,ללא תמיכה נשימתית שאינה פולשנית .מכשיר
ייעודי לעידוד שאיפה ( )Incentive Spirometryאינו מותווה כיוון שאינו יעיל במטופלים עם חולשת
שרירי נשימה .ישנן חלופות עדיפות.
הרדמה
מומלצת הרדמה כללית תוך-ורידית.
רצוי לא להשתמש במרפי שרירים depolarizingכמו סוקסיניל כולין בשל הסיכון לתגובות קטלניות.
סיכון לרבדומיוליזיס ולהיפרקלמיה (רמת אשלגן גבוהה בדם):
•מטופלי דושן בסיכון לפתח רבדומיוליזיס בקבלת חומרי הרדמה נשאפים או בקבלת סוקסיניל כולין.
•לעתים קרובות מבלבלים סיבוכי רבדומיוליזיס עם יתר חום ממאיר.
איבוד דם
חומרי הרדמה מורידי לחץ דם לצמצום איבוד דם אינם מומלצים בגלל הסיכון ההמודינאמי
בקרדיומיופתיה בחולי דושן.
אפשר לשקול שימוש בטכנולוגיה לשאיבת הדם מהחתך הניתוחי והחזרתו למנותח ( )Cell Saverעם
חומצה טראנקסאמית כדי לסייע במניעת איבוד דם במהלך הניתוח.
תרופות נוגדות קרישה כמו הפארין ואספירין הניתנות לאחר הניתוח אינן מתאימות לחולי דושן.
אפשר לשקול התוויה של גרבי לחץ ללחיצה רציפה כדי למנוע פקקת של הוורידים העמוקים.
איור .14שיקולים כירורגיים בדושן
