Page 28 - איבחון מחלת דושן והטיפול בה - מדריך למשפחות
P. 28

‫מדריך למשפחות‬  ‫‪28//56‬‬

                                     ‫‪ .7‬טיפול אנדוקריני (הורמונלי)‬

                        ‫גדילה‪ ,‬התבגרות ובקרה על פעילות בלוטת יותרת הכליה‬

‫נטילת סטרואידים לטיפול בדושן עשויה להשפיע על חלק מההורמונים בגוף באופן בלתי רצוי‪ .‬בדרך כלל מדובר בהורמוני‬
‫גדילה (ההשפעה עליהם עשויה לגרום לקומה נמוכה) וטסטוסטרון‪ ,‬הורמון המין הגברי (ההשפעה עליו עשויה לגרום לאיחור‬
‫בבגרות המינית)‪ .‬הנוירולוג עשוי להמליץ על ביקור אצל אנדוקרינולוג ילדים (רופא המתמחה בהורמונים) אם עולים חששות‬

                                                     ‫לגבי גדילה‪ ,‬עיכוב בהתפתחות המינית או דיכוי של בלוטות יותרת הכליה‪.‬‬

                                                                                           ‫גדילה ובגרות מינית‬

‫התמודדות עם קומה נמוכה והתבגרות מינית מאוחרת עשויה להיות מורכבת‪ .‬כדי להקל על ילדכם‪ ,‬חשוב שתדברו על כך‬
‫עם הנוירולוג המטפל‪ .‬קומה נמוכה יכולה גם להיות סימן לבעיות רפואיות אחרות וחוסר בטסטוסטרון עלול לפגוע בבריאות‬
‫העצם‪ .‬מסיבה זאת חשוב שצוות המרפאה הנוירומוסקולרית יעקוב מקרוב אחר הגדילה ואחר התפתחות הבגרות המינית של‬

                                                                                                                ‫ילדכם (ר׳ איור ‪.)5‬‬

                                                                                         ‫טיפול בהורמון גדילה‬

                     ‫	 •אם יימצא מחסור בהורמון גדילה‪ ,‬הרופא יכול לתת לכם מרשם להורמון גדילה למצב של קומה נמוכה‪.‬‬
‫	 •אין עדויות או ספרות מקצועית מספקת להערכת הבטיחות או היעילות של הורמון גדילה בקרב חולי דושן שלא אותר אצלם‬

                                                                                                          ‫חוסר בהורמון גדילה‪.‬‬
‫	 •קיים פוטנציאל לסיכונים בקרב ילדים הנוטלים הורמון גדילה‪ ,‬והם כוללים‪ :‬כאבי ראש‪ ,‬לחץ תוך‪-‬גולגולתי מוגבר ממקור‬
‫בלתי ידוע (לחץ במוח ובעיניים)‪ ,‬החלקת ראש עצם הירך (הפרעה בירך שעלולה לגרום כאבים ולחייב ניתוח)‪ ,‬החמרה של‬

                                                                                            ‫עקמת וסיכון מוגבר לפתח סוכרת‪.‬‬
‫	 •לפני ההחלטה האם לטפל בהורמון גדילה‪ ,‬האנדוקרינולוג ישוחח איתכם על הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים של הטיפול‬

                                                                                                                       ‫בילדכם‪.‬‬

                                                                                           ‫טיפול בטסטוסטרון‬

                                                         ‫	 •טסטוסטרון חשוב לבריאות העצם‪ ,‬וכן להתפתחות הנפשית‪/‬רגשית‪.‬‬
                                 ‫	 •מינון הטסטוסטרון יהיה נמוך בהתחלה ויעלה בהדרגה‪ ,‬כחיקוי של התפתחות מינית רגילה‪.‬‬

                                                        ‫	 •אפשר לתת טסטוסטרון במגוון דרכים‪ :‬זריקות לשריר‪ ,‬ג'ל ומדבקות‪.‬‬
‫	 •לפני תחילת הטיפול האנדוקרינולוג ישוחח עמכם ועם ילדכם על התגובה הצפויה‪ .‬תגובה כזו עשויה לכלול‪ :‬ריח גוף עז‪,‬‬

                                 ‫שיעור בפנים‪ ,‬אקנה‪ ,‬קפיצת גדילה‪ ,‬סגירת לוחיות הגדילה והגברת הליבידו (החשק המיני)‪.‬‬
‫	 •תופעות לוואי אפשריות כוללות‪ :‬דלקת במקום ההזרקה‪ ,‬תגובה אלרגית‪ ,‬מצבי רוח ועלייה בספירת כדוריות הדם האדומות‪.‬‬

                                          ‫	 •בזמן נטילת טסטוסטרון ייערכו בדיקות דם קבועות כדי לנטר את התגובה לטיפול‪.‬‬

                                                                              ‫אי ספיקת בלוטות יותרת הכליה‬

‫בלוטות יותרת הכליה‪ ,‬הממוקמות על הכליות‪ ,‬אחראיות על ייצור ההורמון קורטיזול‪ ,‬המסייע לגוף להתמודד עם מצבי דחק‬
‫(מחלה קשה או פציעה)‪ .‬כשנוטלים סטרואידים‪ ,‬בלוטות יותרת הכליה מפסיקות לייצר קורטיזול‪ .‬כאשר מפסיקים ליטול‬
‫סטרואידים‪ ,‬הגוף חוזר בהדרגה לייצר קורטיזול ‪ -‬תהליך העשוי להימשך שבועות עד חודשים‪ .‬עד לחזרה מלאה לייצור‬
‫קורטיזול‪ ,‬הגוף אינו מסוגל להתמודד עם מצבי דחק‪ .‬מצב זה מכונה "אי ספיקת בלוטות יותרת הכליה" והוא עלול להיות מסכן‬

                                                                                                                  ‫חיים (ר' איור ‪.)5‬‬

‫חשוב לדעת שאם נטילת הסטרואידים תופסק בבת אחת או אם תתפספסנה כמה מנות תרופה במשך יותר מ‪ 24-‬שעות (בגלל‬
‫מחלה או כל סיבה אחרת) קיים סיכון לאי ספיקת אדרנל‪ .‬לכן‪ ,‬מטופלים שנוטלים סטרואידים באופן קבוע צריכים ליצור קשר‬
‫עם הרופא המטפל על מנת לקבל הנחיה במקרה של פספוס מנות תרופה או במקרים של מחלה קשה או טראומה חמורה‪,‬‬

                                                                    ‫שבהם יש ליטול מנות נוספות או מנות דחק של סטרואידים‪.‬‬

‫אפשר למצוא מידע על מניעה‪ ,‬זיהוי ובקרה של אי ספיקת בלוטות יותרת הכליה וכן כיצד ליטול מנות דחק של סטרואידים‬
                                                 ‫בפרוטוקול הסטרואידים ע"ש ‪.PJ Nicholoff: www.parentprojectmd.org/pj‬‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33