Page 19 - איבחון מחלת דושן והטיפול בה - מדריך למשפחות
P. 19

‫‪19//56‬‬                              ‫מדריך למשפחות‬

        ‫רקמה רגילה‬                  ‫בביופסיית שריר מבוצעות בדרך כלל שתי בדיקות על מנת לגלות את כמות‬
                                    ‫הדיסטרופין בשריר‪ .‬האחת היא בדיקה אימונוהיסטוכימית במיקרוסקופ והשנייה‬
                                    ‫היא "בדיקת הכתמה" (‪ .)Western blot‬בדיקות אלה מבוצעות כדי לקבוע את נוכחות‬

                                                                                       ‫הדיסטרופין בשריר או את היעדרו‪.‬‬

                                    ‫בבדיקה אימונוהיסטוכימית מניחים רקמת שריר זעירה על לוחית זכוכית‪ ,‬צובעים‬
                                    ‫את הרקמה ומתבוננים בתאי השריר מתחת למיקרוסקופ בחיפוש אחר עדויות‬
                                    ‫לדיסטרופין‪ .‬בדיקת הכתמה היא תהליך כימי שמחפש נוכחות כימית של דיסטרופין‪.‬‬

        ‫רקמה בדושן‬                                                                           ‫‪ )3‬בדיקות אחרות‬

                                    ‫בעבר בוצעו בדיקות שנקראו אלקטרומיוגרפיות (‪ )EMG‬ובדיקות למוליכות עצבית‬
                                                             ‫(בעזרת מחט) בהערכת ילד עם חשד להפרעות נוירולוגיות‪.‬‬

                                    ‫מומחים מסכימים ש‪ EMG-‬ובדיקות הולכה עצבית אינן מתאימות או הכרחיות‬
                                                                                                     ‫להערכת מחלת דושן‪.‬‬

                           ‫תיבה ‪.1‬‬
‫ביופסיית שריר‪ .‬למעלה‪ :‬שריר‬
‫תקין ‪ -‬נוכחות של דיסטרופין סביב‬

    ‫סיבי השריר (הפסים הלבנים)‪.‬‬
 ‫למטה‪ :‬שריר שאין בו דיסטרופין‪.‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24