Page 5 - אוגדן מעקב וטיפול למשפחות חולי דושן בקר
P. 5

‫על המחלה‬

                                                                          ‫ניוון שרירים דו ֵשן (‪ֵ - )Duchenne‬ב ֵקר (‪)Becker‬‬
‫ניוון שרירים דו ֵשן‪ֵ -‬ב ֵקר היא מחלת ניוון השרירים השכיחה ביותר בעולם‪ :‬אחד מכל ‪ 5,000‬בנים שנולדים ברחבי העולם חולה‬
‫במחלה (כן‪ ,‬זו מחלה בעיקר של בנים‪ .‬הנשים נשאיות)‪ .‬המחלה גורמת לאיבוד הדרגתי של כוח השרירים ומאובחנת בילדים‬

                                                                 ‫מכל מוצא‪ .‬בישראל כ־‪ 350‬חולים וברחבי העולם כ־‪.300,000‬‬

                                                                                                              ‫פגיעה בשרירים‬
‫המחלה נגרמת בשל פגם גנטי המונע מהגוף לייצר את חלבון הדיסטרופין‪ .‬תפקיד החלבון לייצב את מעטפת תאי השריר‪,‬‬
‫והחסך בו גורם לפגיעות תאי השריר בפעילות חוזרת‪ ,‬להתנוונות ובהמשך להחלפת רקמת השריר התקינה ברקמת חיבור‬

                                                                                                                          ‫ושומן‪.‬‬
‫השינוי הגנטי השכיח הוא חסר – ‪ – DELETION‬של אקסונים (אקסון מכיל מידע המקודד לחלבון ובגן לדיסטרופין יש ‪79‬‬
‫אקסונים) או הכפלה – ‪ DUPLICATION‬של אקסונים‪ .‬לשאר החולים יש שינויים גנטיים אחרים ‪ -‬מוטציות נקודתיות או מוטציות‬

                                                                                                                        ‫שחבור‪.‬‬
‫דושן מתבטאת בחולשת שרירים ניכרת שמתחילה בגיל הילדות המוקדמת (‪3‬־‪ 5‬שנים)‪ .‬המחלה מתקדמת בהדרגה‪ .‬בקר‬
‫היא צורה קלה יותר של המחלה והיא מתבטאת בחולשה קלה יותר‪ .‬התקדמות המחלה איטית ובחלק מהחולים ייתכנו אף‬
‫מעורבות של שריר הלב או כאבי שרירים ללא חולשת שרירים‪ .‬היות שכמות הדיסטרופין וטיבו משתנים מאדם לאדם‪ ,‬גם‬

                                                                                        ‫התקדמות המחלה שונה מאדם לאדם‪.‬‬

                                                                                                  ‫התקדמות בטיפול במחלה‬
‫תוחלת החיים של ילד שנולד עם מחלת דושן עולה עם השנים‪ .‬בעשור האחרון נצפתה התקדמות מדעית רבה בתחום‬
‫המחקר והטיפול במחלה‪ .‬לפני עשור נכתב לראשונה סטנדרט טיפולי הכולל הנחיות לטיפול במחלה בשלביה השונים‬
‫ונפתחו מרפאות רב־צוותיות המתמחות בדושן־בקר‪ .‬מספר המחקרים הקליניים למציאת טיפול במחלה הולך ועולה ורבים‬

                                                                                           ‫מהמחקרים אף מתקיימים בישראל‪.‬‬
‫המחקרים מבטאים אסטרטגיות טיפול שונות‪ .‬אמנם אין עדיין תרופה שמרפאת את המחלה לחלוטין‪ ,‬אולם לשמחתנו‬
‫בשנים האחרונות אושרו כמה תרופות לטיפול בה והן מביאות להאטה ניכרת בקצב התקדמותה‪ .‬התרופות שאושרו עד כה‬

                                                                  ‫מתאימות לחולים עם מוטציות (שינויים גנטיים) ספציפיות‪.‬‬

                                                                                                    ‫חשיבות המעקב והטיפול‬
‫על פי הנחיות הסטנדרט הטיפולי העדכני‪ ,‬חשוב להקפיד על מעקב שגרתי אחר התקדמות המחלה במרפאות הרב־צוותיות‬
‫ולערוך את הבדיקות הנדרשות במועדן‪ .‬חשוב לנהל באופן עקבי את הטיפול ולפעול על פי ההמלצות הרפואיות שפורסמו‬
‫בחוברת "אבחון וטיפול במחלת דושן" תוך התייעצות עם הרופא המטפל‪ .‬למרות ההתקדמות האדירה בתחום הטיפול‬
‫והמחקר‪ ,‬עדיין מדובר במחלה מורכבת הדורשת הבנה‪ ,‬התארגנות וניהול של תחומים רבים במקביל‪ :‬טיפול רפואי‪ ,‬מיצוי‬
‫זכויות‪ ,‬התאמות בחינוך‪ ,‬הכנה לחיים עצמאיים וכיוצא באלו‪ .‬מטרת אוגדן זה לסייע בניהול תחומים אלו על מנת להשיג את‬

                                                                           ‫איכות החיים המיטבית לחולים ולבני משפחותיהם‪.‬‬

                                                                                                                               ‫צעדים קטנים לשינוי גדול‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10