Page 58 - חוברת הפסיכולוגיה של מחלת ניוון השרירים דושן
P. 58
6.1הקדמה
כאשר הורים מספרים לבנם שהוא חולה במחלת דושן ומתייחסים להשלכות המחלה ,בהווה ובעתיד,
הסיטואציה באופן טבעי טעונה רגשית .לא קל לספר לבנים חולי דושן על מחלתם ,אך הדבר חשוב
מאוד ובלתי נמנע .ממחקר משנת 1983עלה שהדבר שהכי הטריד את מנוחת ההורים היה
“מתי ומה נספר לבננו?”
קשה לתת תשובה חד משמעית לשאלה זו ,משום שהתשובה תלויה בגורמים שונים .היא קשורה בין
היתר למצב ההורים – האם הם עצמם הפנימו את האבחנה .קשה להורים לדבר עם בנם על המחלה
בביטחון או מתוך אמונה מלאה ,במידה והם עצמם לא קיבלו את העובדה שבנם חולה במחלת דושן.
פרק זה כולל כמה קווים מנחים והמלצות מתוך תקווה לעזור לכם כהורים לנהל שיחות כאלה.
מלבד חשיבות השיחה של הורים עם ילדם על מחלת דושן ,חשוב גם ליידע אחים ובני משפחה ,מורים
ואולי בני כיתה .נעסוק בנושא בהמשך הפרק (תתי-הפרק 3ו.)4-
6.2איך לספר לבנכם?
אין טעם להפתיע אותו בהכרזה פתאומית שהוא סובל מהמחלה .אין זה נכון לבשר או להתייחס לנושא
ללא הכנה והקשר מתאים .לנוכח המציאות של הילד שכוללת בדיקות חוזרות ושאלות שעולות אצלו
בנושא ,ניתן לדוגמא לפתוח במשפט כמו“ :אתה אולי שואל את עצמך למה אנחנו הולכים לבדיקות
בבית החולים” .לאחר מכן המתינו והקשיבו לתשובתו והשיבו על כל שאלה שלו .אם הוא לא שואל
שאלות ,אל תשאלו אתם שאלות ואל תציעו מענה .חשוב לתת לו להוביל ,כדי שלא ירגיש שהוא חייב
לדבר ( .)Charlotte Thompson 1999זכרו שילדים שואלים בהתאם למסוגלותם להתמודד :אם הם לא
שואלים אף שאלה ,סימן שהם לא מוכנים לתשובה.
התשובות הטובות ביותר לשאלות של בנכם תלויות בגילו ובצרכיו הרגשיים וההתפתחותיים.
נקודת המבט שלו על המחלה תלויה גם היא בגילו .נקודת מפנה חשובה חלה בסביבות גיל ( 7לרוב בין
גילאי 6ל .)8 -החשיבה של ילדים בני פחות מ 7-מתוארת בפסיכולוגיה כאגוצנטרית.
58