Page 67 - חוברת הפסיכולוגיה של מחלת ניוון השרירים דושן
P. 67
• עודדו אותו ליזום קשרים עם חברים ולהתמיד בהם .זה חיוני לתחושתו הטובה.
• השתדלו לאפשר לו לתפקד בצורה עצמאית עד כמה שרק אפשר .כך יגברו תחושת העצמאות
וההערכה העצמית שלו.
• מצאו לכם תחביב משותף.
• בלו ביחד בפעילויות מהנות כמו טיולים קצרים .אל תפסיקו להיות פעילים בגלל מחלת הדושן.
אם אין אפשרות לבצע פעילות מסוימת מצאו פתרונות יצירתיים.
תיבה :31אם על חיי בנה
למרות מחלת הדושן ,היו לג’ספר חיים טובים ויפים .כל יום הוא היה עסוק עם חברים ובפעילויות
שונות .כששאלו את אימו של ג’ספר איך יכול להיות שהוא היה ילד כל כך נהדר ומיוחד ,היא השיבה
שהיא התייחסה אליו בדיוק כמו לילדים האחרים .היא ציפתה ממנו לעזור בבית בדיוק כמו האחים
והאחיות שלו ולעזור להם בדיוק כמו שהם עזרו לו .הוא ואחיו ואחיותיו קיבלו יחס זהה .היא אמרה:
“לא הסתכלנו יותר מדי רחוק וניסינו למצות כל יום עד תום”.
67