Page 67 - חוברת הפסיכולוגיה של מחלת ניוון השרירים דושן
P. 67

‫	• עודדו אותו ליזום קשרים עם חברים ולהתמיד בהם‪ .‬זה חיוני לתחושתו הטובה‪.‬‬
   ‫•	 השתדלו לאפשר לו לתפקד בצורה עצמאית עד כמה שרק אפשר‪ .‬כך יגברו תחושת העצמאות‬

                                                                       ‫	 וההערכה העצמית שלו‪.‬‬
                                                                     ‫•	 מצאו לכם תחביב משותף‪.‬‬
    ‫•	 בלו ביחד בפעילויות מהנות כמו טיולים קצרים‪ .‬אל תפסיקו להיות פעילים בגלל מחלת הדושן‪.‬‬
                                ‫	 אם אין אפשרות לבצע פעילות מסוימת מצאו פתרונות יצירתיים‪.‬‬

                                                                       ‫תיבה ‪ :31‬אם על חיי בנה‬
  ‫למרות מחלת הדושן‪ ,‬היו לג’ספר חיים טובים ויפים‪ .‬כל יום הוא היה עסוק עם חברים ובפעילויות‬
‫שונות‪ .‬כששאלו את אימו של ג’ספר איך יכול להיות שהוא היה ילד כל כך נהדר ומיוחד‪ ,‬היא השיבה‬
 ‫שהיא התייחסה אליו בדיוק כמו לילדים האחרים‪ .‬היא ציפתה ממנו לעזור בבית בדיוק כמו האחים‬
 ‫והאחיות שלו ולעזור להם בדיוק כמו שהם עזרו לו‪ .‬הוא ואחיו ואחיותיו קיבלו יחס זהה‪ .‬היא אמרה‪:‬‬

                                     ‫“לא הסתכלנו יותר מדי רחוק וניסינו למצות כל יום עד תום‪”.‬‬

                                                                                                  ‫‪67‬‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72