חיפוש חופשי

מה חשוב לדעת לפני ניתוח מאובחן עם דושן-בקר?

במצבים שונים שקשורים לדושן (לדוגמה ביופסיית שריר, ניתוח קונטרקטורות במפרקים, ניתוח עמוד שדרה או החדרת צינור הזנה) וכאלה שאינם קשורים לדושן (לדוגמה אירועים כירורגיים חריפים) תידרש התערבות כירורגית ו/או הרדמה. אם ילדכם עומד לעבור ניתוח, יש להתייחס למספר גורמים מראש על מנת לשמור על בטיחותו.

יש לבצע את הניתוח בבית חולים ויש לוודא שאנשי הצוות שמבצעים את הניתוח ואלה שיטפלו בילדכם אחריו מכירים את המחלה ומוכנים לפעול יחדיו כדי לוודא שההליך עובר בבטחה.

יש לשקול מינון דחק של סטרואידים. אפשר למצוא קווים מנחים למינון דחק בקישור המצורף.

כל חולי הדושן נמצאים בסיכון לרבדומיוליזיס – פירוק מאסיבי של רקמת שריר ולכן ישנו חשש מהרדמה בטיפול בחולי דושן.

דגשים לפני הרדמה
  • בדושן יש להיזהר משימוש בכל חומר הרדמה.
  • סוקסיניל כולין יגרום לרבדומיוליזיס ואין להשתמש בו בשום פנים ואופן!
  • יש להימנע מהרדמה בחומרי הרדמה נשאפים, המעלים את הסיכון לרבדומיוליזיס.
  • חומרי הרדמה בעירוי בטוחים לשימוש בדרך כלל.
  • אפשר למצוא רשימה של חומרי הרדמה שנחשבים בטוחים ולא בטוחים באתר ארגון PPMDparentprojectmd.org/Surgery.
  • יש להזכיר לצוות הרפואי שיש להשתמש בחמצן בזהירות. מידע נוסף ניתן למצוא בקישור המצורף
  • חשוב מאוד להשתמש בזהירות באופייטים (opiates), בחומרי הרגעה אחרים ובמרפי שרירים שעלולים להשפיע על קצב הנשימה ועומקה, ושבגללם הנשימה שטחית ואיטית יותר.

 

הרדמה

מומלצת הרדמה כללית תוך־ורידית.

רצוי לא להשתמש במרפי שרירים depolarizing כמו סוקסיניל כולין בשל הסיכון לתגובות קטלניות.

סיכון לרבדומיוליזיס ולהיפרקלמיה (רמת אשלגן גבוהה בדם):

  • מטופלי דושן בסיכון לפתח רבדומיוליזיס בקבלת חומרי הרדמה נשאפים או בקבלת סוקסיניל כולין.

לעתים קרובות מבלבלים סיבוכי רבדומיוליזיס עם יתר חום ממאיר.

 

טיפול לבבי

יש להתייעץ עם קרדיולוג לפני הליכים כירורגיים. המרדימים אמורים לדעת שהמורדם הוא חולה דושן שנמצא בסיכון לאי ספיקת פעילות לבבית במהלך ניתוח.

הליכים כירורגיים עיקריים:

  • חולי דושן בסיכון גבוה במיוחד לבעיות לבביות בהליכים כאלה.
  • יש לבצע אקו־לב ואק"ג לפני כל ניתוח מתוכנן.

הליכים כירורגיים מינוריים:

במטופלים עם תפקוד לבבי נורמלי מוצע לבצע הערכה לבבית אם הבירור האחרון התקיים לפני יותר משנה.

 

טיפול נשימתי

הדרכת טרום ניתוח ושימוש בטכניקות לסיוע בשיעול אחרי הניתוח:

  • טכניקות לסיוע בשיעול הכרחיות במטופלים עם זרימת אוויר מרבית בשיעול < 270 ליטר/דקה או מקסימום לחץ נשיפה בקו ההתחלה < 60 ס"מ H2O*.

הדרכת טרום ניתוח ושימוש באוורור לא פולשני אחרי הניתוח:

  • אוורור לא פולשני הכרחי במטופלים עם FVC קו התחלה < 30% צפוי.
  • אוורור לא פולשני מומלץ ביותר עבור מטופלים עם FVC < 50% צפוי.

יש להימנע מהוצאת הצינורית לאספקת חמצן משלימה מבלי להחליפה בה בעת באוורור לא פולשני.

ספירומטר לעידוד נשימה אינו מותווה משום שהוא לא יעיל פוטנציאלית במטופלים עם חולשה של שרירי נשימה. ישנן חלופות עדיפות.

 

איבוד דם

חומרי הרדמה מורידי לחץ דם לצמצום איבוד דם אינם מומלצים בגלל הסיכון ההמודינאמי בקרדיומיופתיה בחולי דושן.

אפשר לשקול שימוש בטכנולוגיה לשאיבת הדם מהחתך הניתוחי והחזרתו למנותח (Cell Saver) עם חומצה טראנקסאמית כדי לסייע במניעת איבוד דם במהלך הניתוח.

תרופות נוגדות קרישה כמו הפארין ואספירין הניתנות לאחר הניתוח אינן מתאימות לחולי דושן.

אפשר לשקול התוויה של גרבי לחץ ללחיצה רציפה כדי למנוע פקקת של הוורידים העמוקים.

 

מקור המידע – חוברת סטנדרט טיפולי 2018