נטילת סטרואידים לטיפול בדושן עשויה להשפיע על חלק מההורמונים בגוף באופן בלתי רצוי. בדרך כלל מדובר בהורמוני גדילה (ההשפעה עליהם עשויה לגרום לקומה נמוכה) וטסטוסטרון, הורמון המין הגברי (ההשפעה עליו עשויה לגרום לאיחור בבגרות המינית).
הנוירולוג עשוי להמליץ על ביקור אצל אנדוקרינולוג ילדים (רופא המתמחה בהורמונים) אם עולים חששות לגבי גדילה, עיכוב בהתפתחות המינית או דיכוי של בלוטות יותרת הכליה.
התמודדות עם קומה נמוכה והתבגרות מינית מאוחרת עשויה להיות מורכבת. כדי להקל על ילדכם, חשוב שתדברו על כך עם הנוירולוג המטפל. קומה נמוכה יכולה גם להיות סימן לבעיות רפואיות אחרות וחוסר בטסטוסטרון עלול לפגוע בבריאות העצם. מסיבה זאת חשוב שצוות המרפאה הנוירומוסקולרית יעקוב מקרוב אחר הגדילה ואחר התפתחות הבגרות המינית של ילדכם.
בלוטות יותרת הכליה, הממוקמות על הכליות, אחראיות על ייצור ההורמון קורטיזול, המסייע לגוף להתמודד עם מצבי דחק (מחלה קשה או פציעה). כשנוטלים סטרואידים, בלוטות יותרת הכליה מפסיקות לייצר קורטיזול. כאשר מפסיקים ליטול סטרואידים, הגוף חוזר בהדרגה לייצר קורטיזול – תהליך העשוי להימשך שבועות עד חודשים. עד לחזרה מלאה לייצור קורטיזול, הגוף אינו מסוגל להתמודד עם מצבי דחק. מצב זה מכונה "אי ספיקת בלוטות יותרת הכליה" והוא עלול להיות מסכן חיים (ר' איור 5).
חשוב לדעת שאם נטילת הסטרואידים תופסק בבת אחת או אם תתפספסנה כמה מנות תרופה במשך יותר מ־24 שעות (בגלל מחלה או כל סיבה אחרת) קיים סיכון לאי ספיקת אדרנל. לכן, מטופלים שנוטלים סטרואידים באופן קבוע צריכים ליצור קשר עם הרופא המטפל על מנת לקבל הנחיה במקרה של פספוס מנות תרופה או במקרים של מחלה קשה או טראומה חמורה, שבהם יש ליטול מנות נוספות או מנות דחק של סטרואידים. אפשר למצוא מידע על מניעה, זיהוי ובקרה של אי ספיקת בלוטות יותרת הכליה וכן כיצד ליטול מנות דחק של סטרואידים בפרוטוקול הסטרואידים ע"ש PJ Nicholoff: www.parentprojectmd.org/pj.
