סיכום מימצאי שאלון: חוויות מטופל ושביעות רצון מתרופה – AGAMREE (vamorolone)

בקיץ 2024, נערך סקר בקרב הורים לילדים המאובחנים עם דושן, ומטופלים באגאמרה.

מטרת הסקר היתה להעריך את השפעת התרופה (האגאמרה) על חיי היום יום של הילדים ובני משפחותיהם, וללמוד על חוויית השימוש בתרופה.

השאלון שנבנה לסקר זה כלל שני חלקים:

1. חלק א' – שאלות לגבי השפעת האבחנה על חיי היום יום של המאובחן ומשפחתו (ע"פ מודל ICF).
2. חלק ב' – שאלות לגבי הערכת חווית השימוש הסובייקטיבית של המשתמש בתרופה (במקרה שלנו ההורה) ומידת השפעתה.

הגיל ממוצע של הילדים שנטלו את התרופה היה 12.5 שנים (טווח 11-14).

ממוצע משך הטיפול בתרופה היה היה 5.6 שנים (טווח 3-8).

בסיכום החלק הראשון של השאלון נמצא כי ההורים דווחו על קשיים משמעותיים אצל ילדיהם בתחומים הבאים: ניידות, כוח שרירים, טיפול עצמי, בעקבות המחלה, ועל השפעה מינימלית בתחומים: דיבור, תפקודי לב, נשימה, למידה. כמו כן דווחו על השפעה משמעותית על התפקוד במשפחה בהיבטים של משאבי זמן, על תפקוד כל בני המשפחה, יחסים במשפחה ועל משאבי כסף.

בסיכום החלק השני של השאלון שהתייחס להערכת הטיפול באגאמרה, ההורים לא דווחו תופעות לוואי משמעותיות. מבחינת יעילות: 4 הורים מתוך 6 הורים דיווחו על השפעה חיובית נמוכה על התפקוד המוטורי; הורה אחד דיווח על השפעה חיובית משמעותית.

כל ההורים הביעו שביעות רצון ורצון להמשיך בטיפול.

התרופה נדונה בסל התרופות של 2025, ואושרה לסל.

ניוון שרירים ע"ש דושן (DMD), היא מחלה קשה והטיפול בה מורכב. המחלה נגרמת כתוצאה ממוטציה בגן הדיסטרופין, מתבטאת לרוב אצל בנים זכרים, וגורמת לפגיעה קשה במערכות השרירים, הנשימה והלב ועלולה לגרום לנכות קשה ואף למוות בגיל צעיר.

כיום קיימות תרופות לטיפול בדושן, תרופות הפועלות במנגנונים שונים בגוף, חלקן נועדו לטיפול בתסמינים וחלקן לטיפול/ריפוי גנטי. כולן נועדו  לעכב / לעצור את הדרדרות המחלה.

אגאמרה – ומורולון היא נוסחה של סטרואיד חדש שאמור לשמר את הפעילות האנטי-דלקתית (דרך דיכוי NFkB  בשלוב עם פעילות שאינה אופיינית לסטרואידים כמו ייצוב הממברנה) תוך הפחתה משמעותית בתופעות הלוואי הלא רצויות של הסטרואידים המקובלים, כגון עיכוב בגדילה ואוסטאופורוזיס.

האגאמרה אושרה בשנת 2023 ע"י ה- FDA עבור חולי ניוון שרירים דושן מעל גיל שנתיים. כמו כן אושרה גם ע"י ה EMA האירופאי וה NICE הבריטי לילדים מאובחנים מעל גיל 4.

מטרת הסקר היתה להביא לגורמים הרגולטורים וקובעי המדיניות בישראל את קולם של המאובחנים בדושן המטופלים בתרופה ובני משפחותיהם.

השאלון שנבנה לסקר זה נועד להעריך את השפעת התרופה על חיי היום יום של החולים ובני משפחותיהם, וללמוד על חוויית השימוש בתרופות.

השאלון התבסס על שלושה שאלונים סטנדרטיים:

שאלון חוויות מטופל –

PESaM – Patient Experiences and Satisfaction with Medications (Ruiz M, et al., 2008)

שאלון שביעות רצון מתרופות –

TSQM-II -Treatment Satisfaction Questionnaire for Medicines II (Merel et al., 2019)

שאלון ועדת הסל (משרד הבריאות, 2024).

השאלון בסקרר הנוכחי כלל שני חלקים:

1. 16 שאלות המבטאות את השפעת האבחנה על חיי היום יום של המאובחן ומשפחתו, ע"פ מודל ה International Classification of Functioning ICF – (WHO, 2003).
2. 25 שאלות הערכת חווית השימוש הסובייקטיבית של המשתמש בתרופה (ההורה דיווח) ומידת השפעתה.

בקיץ 2024, השאלון נשלח ל 7 הורים לילדים עם דושן, המטופלים באגאמרה. 6 הורים מילאו את השאלון (מתוך 7 מאובחנים המטופלים בתרופה). מרבית השאלונים מולאו באופן מקוון ע"י ההורים, וחלקם בראיון טלפוני.

הנבדקים כללו 6 הורים לילידם עם דושן. גיל הממוצע של הילדים שהוריהם השיבו על השאלון היה 12.5 שנים.

טווח הגילאים נע בין 11-14 שנים.

למחצית מהילדים היו אבחנות נוספות כגון: אוטיזם, אפילפסיה, כאב כרוני, קושי שפתי. כל ההורים דווחו כי: הילדים זקוקים לעזרה ביומיום (מחציתם דווחו כי זקוקים לעזרה רבה), ומשתמשים באביזרי עזר (לניידות/ למעברים/ ללמידה).

הילדים נמצאים במעקב קבוע במרפאה רב צוותית.

4 הורים דווחו שילדיהם מטופלים גם בפיזיותרפיה ו/או בהידרותרפיה.

השפעת האבחנה על חיי היום יום של המאובחן ומשפחתו:

שלושת תחומי התפקוד העיקריים בהם דווח קושי רב היו:

• תנועתיות וניידות – כל ההורים דווחו על קושי מלא בתחום זה (ממוצע בוסלם ליקרט 4 מתוך 4) שבא לידי ביטוי ב: "לא הולך, תפקוד חלקי עם הידיים, הידיים נחלשות, כמעט ולא כותב, לא יכול ללחוץ על סבוניה, קושי לפתוח ידית דלת, התנועה מוגבלת. מתעייף מהר מאד. מתקשה לסחוב חפצים כבדים. מרותק לכיסא גלגלים, תפקוד כף יד מתאים לשימוש בכיסא. יכול להרים דברים קלים. מתקשה ללכת להרים דברים ולהתכופף".
• מערכת העצבים, השלד והתנועה – כח שריר, טונוס, תנועתיות של מפרקים (ממוצע בסולם ליקרט 3.6 מתוך 4). כל ההורים דווחו על קושי בולט בתחום זה, שבא לידי ביטוי ב: "נדרש להרימו מהמיטה לכסא, סיעודי, תפקוד מוגבל מאד, מתעייף מהר, כח שרירים נמוך, תנועתיות מפרקים מוגבלת. מאבד שווי משקל בהליכה. נזקק לסיוע של אדם נוסף על מנת לשבת או לקום."
• טיפול עצמי – רחצה, שירותים, אכילה ולבוש (ממוצע בסולם ליקרט 3.6 מתוך 4). כל ההורים דווחו על קושי בולט בתחום זה, שבא לידי ביטוי ב: "רחצה, לבוש – נעזר באופן מלא, לבוש בסיוע, צחצוח שיניים בישיבה ובסיוע…".

שלושת התחומים העיקריים בהם דווח על קושי מועט היו:

• תפקודי קול ודיבור – 5 הורים דווחו שאין קושי בתחום זה למעט אחד שדווח על קושי שבא לידי ביטוי בדיבור ובהבעה לא ברורים אנשים אחרים לרוב מתקשים להבין אותו מילולית וגם רעיונית (ממוצע 0.3/4).
• תפקודי מערכת הלב וכלי דם, חיסון ונשימה (ממוצע 0.5/4). 4 הורים דווחו שאין קושי בתחום זה למעט שניים שדווח על קושי מועט שבא לידי ביטוי בתפקודים ירודים, אך זה לא מורגש בחיי היום יום.
• למידה ורכישת ידע הרוב דווחו שאין קושי בתחום זה. ממוצע 1.2/4). 3 דווחו שאין קושי בתחום זה ו 3 דווחו על קושי בינוני שבא לידי ביטוי בכך ש: "מתקשה להתרכז וללמוד בגלל הכאבים, לפני שהכאב הופיע, למד ורכש ידע כמו כולם, ואף טוב יותר; חכם מאוד אך מתקשה בקריאה, עולה לט' קורא כמו ג'; נפגע גם קוגניטיבית כתוצאה מהמחלה, קוגניציה בינונית – אינו יודע לקרוא ולכתוב בגילו, פעולות חשבון בסיסיות לא יודע לבצע, פתרון בעיות תלוי בסוג הבעיה.

השפעת האבחנה על התפקוד בבית ובמשפחה

כל ההורים דווחו שהאבחנה משפיעה על התפקוד בבית ובמשפחה, בעיקר על משאבי זמן, על תפקוד כל בני המשפחה, יחסים במשפחה ועל משאבי כסף.

השימוש בתרופה והשפעתה

משך קבלת התרופה היה בממוצע 5.6 שנים (טווח 3-8 שנים).

כל הילדים נטלו את התרופה דרך הפה בביתם באופן יומיומי.

השפעת התרופה (האגאמרה) על תפקוד הילד

• הורה אחד ציין שהיתה לתרופה השפעה חיובית גבוהה על הבריאות הפיזית והתפקוד המוטורי, לדבריו "הילד התחזק מאד ושומר על יכולות. אין השפעות לוואי כמו שתן שיעור מצבי רוח."
• 4 הורים ציינו כי לתרופה היתה השפעה חיובית נמוכה על הבריאות הפיזית והתפקוד המוטורי או שלא היתה כלל. הורים דווחו כי: "היתה השפעה נראית לעין בתחילת השימוש. טיפס על הנדנדה, הרים את עצמו, לפני התרופה לא הצליח. טען שנותנת לו כח. עברו הרבה שנים מאז, וכבר אין שיפור ניכר לעין. אפשר רק להניח שללא התרופה היה פחות טוב".
• רוב ההורים דווחו כי לתרופה יש השפעה חיובית על הילד ( ממוצע 2.5, נמדד בסולם 1-5). הורים דווחו כי: "עושה רושם שלתרופה הזו בקושי יש תופעות לוואי… נראה שהוא חסין יותר מכולנו. ביחס לשימוש בסטרואידים אחרים, נראה שיש השפעה חיובית בעיקר בתחום הנראות".
• כל ההורים ציינו כי אין לתרופה תופעות לוואי משמעותיות, כמעט ולא דווחו קשיים הקשורים לנטילת התרופה, לעיתוי/תדירות, להיבט הבירוקרטי, מעט אחד שדווח על קושי הן בהיבט הבירוקרטי והן בצורך ליטול את התרופה באופן יומיומי גם בחופשים.

ממצאי הסקר הצביעו על השלכות מגוונות של האבחנה על תחומי התפקוד השונים. יתכן וניתן להסביר את השונות הגבוהה בדווחים בכך ש: לחלק מהילדים היו אבחנות נלוות, קבוצת הילדים היתה הטרוגנית מבחינת הגיל ושלב המחלה, וכן דושן הינה מחלה פרוגרסיבית ואצל כל אחד מתבטאת באופן שונה.

בשל מורכבות זו, התקשו ההורים לבודד את השפעת האגאמרה על תפקודים ספציפיים, מה שהתבטא בריבוי תשובות "לא יודע" בשאלות אלו.

עם זאת, ממצא בולט ועקבי היה שביעות רצון גבוהה של כל ההורים מהטיפול באגאמרה.

השאלונים הועברו לקבוצה קטנה של נבדקים. חסרה התייחסות למדדי תפקוד אובייקטיבים, היו רק מדדים סובייקטיביים (דווח עצמי), והיה קושי לבודד את הגורמים השונים המשפיעים על התפקוד.

כמו כן היו מספר שאלות שלא ניתן היה לערוך ממוצע אחיד לתשובות, מאחר וחלק מההורים התקשו לתת תשובה וציינו "לא יודע".

למרות שקשה היה לבודד את השפעת התרופה האגאמרה על חיי היומיום של הילדים ובני משפחותיהם מגורמים אחרים, נמצא שכל ההורים הביעו שביעות רצון מהטיפול. התרופה נתפסת כבטוחה לשימוש עם מיעוט תופעות לוואי. יש חשיבות למחקר המשך עם מדגם גדול יותר ומדדים אובייקטיביים.

תודה רבה לכל ההורים שמילאו את השאלונים. תודה לכל הילדים מאובחני דושן ששיתפו בחוויית השימוש בתרופה. תודה לד"ר שרון ברק מאוניברסיטת אריאל, שסייעה במציאת השאלונים ותרגומם.

תודה לגב' שירלי אקרמן לאופר שהובילה את הסקר מטעם עמותת צעדים קטנים.

משרד הבריאות, האגף להערכת טכנולוגיות בסל הבריאות, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר. (2024). טופס ריכוז התייחסות מטופלים לניסיון בטיפול בתרופה/ טכנולוגיה אחרת במועמדת להכללה בסל שירותי בריאות. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/hbs2020/he/files_committees_hbs_2020_Reference-form-for-experience-the-treatment-drug-other-technology.docx

Merel L. Kimman, Marlies S. Wijsenbeek, Sander M. J. van Kuijk, Kioa L. Wijnsma, Nicole C. A. J. van de Kar, Marjolein Storm, Xana van Jaarsveld, Carmen D. Dirksen. PESaM Collaborating Group. Validity of the Patient Experiences and Satisfaction with Medications (PESaM) Questionnaire. The Patient – Patient-Centered Outcomes Research (2019) 12: 149–162.

COA: TSQM-II / Version: Original (Updated Instructions) / Date of Last Update: 02-Feb-2024 / Language: English / Country: USA (Original Language) Copyright © 2006 IQVIA, Inc. All rights reserved. Any use, distribution or reproduction, in whole or in part, is expressly prohibited without the prior express written permission of IQVIA

Ruiz MA, Pardo A, Rejas J, Soto J, Villasante F, Aranguren JL (2008). Development and validation of the “Treatment Satisfaction With Medicines Questionnaire” (SATMED-Q). Value Health. 11(5): 913–926. 10.1111/j.1524-4733.2008.00323.x – DOI –

WHO – World Health Organization, (2003). ICF CHECKLIST Version 2.1a, Clinician Form for International Classification of Functioning, Disability and Health. Retrieved on June 2024 from ICF Checklist