במצבים שונים שקשורים לדושן (לדוגמה ביופסיית שריר, ניתוח קונטרקטורות במפרקים, ניתוח עמוד שדרה או החדרת צינור הזנה) וכאלה שאינם קשורים לדושן (לדוגמה אירועים כירורגיים חריפים) תידרש התערבות כירורגית ו/או הרדמה. אם ילדכם עומד לעבור ניתוח, יש להתייחס למספר גורמים מראש על מנת לשמור על בטיחותו.
יש לבצע את הניתוח בבית חולים ויש לוודא שאנשי הצוות שמבצעים את הניתוח ואלה שיטפלו בילדכם אחריו מכירים את המחלה ומוכנים לפעול יחדיו כדי לוודא שההליך עובר בבטחה.
יש לשקול מינון דחק של סטרואידים. אפשר למצוא קווים מנחים למינון דחק בקישור המצורף.
כל חולי הדושן נמצאים בסיכון לרבדומיוליזיס – פירוק מאסיבי של רקמת שריר ולכן ישנו חשש מהרדמה בטיפול בחולי דושן.
מומלצת הרדמה כללית תוך־ורידית.
רצוי לא להשתמש במרפי שרירים depolarizing כמו סוקסיניל כולין בשל הסיכון לתגובות קטלניות.
סיכון לרבדומיוליזיס ולהיפרקלמיה (רמת אשלגן גבוהה בדם):
לעתים קרובות מבלבלים סיבוכי רבדומיוליזיס עם יתר חום ממאיר.
יש להתייעץ עם קרדיולוג לפני הליכים כירורגיים. המרדימים אמורים לדעת שהמורדם הוא חולה דושן שנמצא בסיכון לאי ספיקת פעילות לבבית במהלך ניתוח.
הליכים כירורגיים עיקריים:
הליכים כירורגיים מינוריים:
במטופלים עם תפקוד לבבי נורמלי מוצע לבצע הערכה לבבית אם הבירור האחרון התקיים לפני יותר משנה.
הדרכת טרום ניתוח ושימוש בטכניקות לסיוע בשיעול אחרי הניתוח:
הדרכת טרום ניתוח ושימוש באוורור לא פולשני אחרי הניתוח:
יש להימנע מהוצאת הצינורית לאספקת חמצן משלימה מבלי להחליפה בה בעת באוורור לא פולשני.
ספירומטר לעידוד נשימה אינו מותווה משום שהוא לא יעיל פוטנציאלית במטופלים עם חולשה של שרירי נשימה. ישנן חלופות עדיפות.
חומרי הרדמה מורידי לחץ דם לצמצום איבוד דם אינם מומלצים בגלל הסיכון ההמודינאמי בקרדיומיופתיה בחולי דושן.
אפשר לשקול שימוש בטכנולוגיה לשאיבת הדם מהחתך הניתוחי והחזרתו למנותח (Cell Saver) עם חומצה טראנקסאמית כדי לסייע במניעת איבוד דם במהלך הניתוח.
תרופות נוגדות קרישה כמו הפארין ואספירין הניתנות לאחר הניתוח אינן מתאימות לחולי דושן.
אפשר לשקול התוויה של גרבי לחץ ללחיצה רציפה כדי למנוע פקקת של הוורידים העמוקים.
מקור המידע – חוברת סטנדרט טיפולי 2018