שמחות לשתף אתכם במאמר חדש ומרגש שהתפרסם לאחרונה ב"שנתון המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון, תשפ"ה".
המאמר נכתב על ידי חוקרות מבית הספר לעבודה סוציאלית במכללת תל חי, בשיתוף עמותת צעדים קטנים, ומתבסס על מחקר איכותני שכלל ראיונות עומק עם 19 הורים לילדים המאובחנים עם דושן ובקר.
ממצאי המחקר מראים כי למרות הקושי הראשוני, ההורים עוברים תהליך של צמיחה פסיכו-חברתית באמצעות פיתוח חוסן אישי ומשפחתי.
במחקר נעשה שימוש במודל ההסתגלות המשפחתית (FAAR), המדגיש את חשיבותם של משאבים פנימיים – כמו תקווה ומשמעות – לצד משאבים חיצוניים כגון תמיכה חברתית וקהילתית.
המלצות יישומיות מתוך המאמר כללו:
– חשיבות קבוצות תמיכה ייעודיות להורים
– חשיבות חיזוק תחושת המסוגלות ההורית
– צורך בפיתוח מענים קהילתיים מותאמים למשפחות עם ילדים המתמודדים עם מחלות כרוניות
