Page 3 - מדברים תקווה, משנים עתיד
P. 3

‫על התערוכה‬

      ‫חיים עם משמעות חשובים לכלל בני האדם‪ ,‬כולל למי שמתמודדים עם מחלת ניוון שרירים מסוג דושן־בקר‪.‬‬
‫לצד קשיי היומיום‪ ,‬שהם מנת חלקם‪ ,‬והאתגרים הרבים עימם הם מתמודדים‪ ,‬יכולתם ליצור "יש מאין" ולבטא את‬

        ‫עולמם הפנימי העשיר‪ ,‬את התחושות שלהם‪ ,‬את התשוקות והחלומות‪ ,‬היא מרכיב חשוב בבנין חוסן אישי‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬יצירה‪ ,‬בגוונים שונים‪ ,‬היא בסיס להעצמה ולתחושת מסוגלות‪ .‬לעיתים היא גם אמצעי לשימור אינטראקציות‬

                                                                                                                  ‫חברתיות‪.‬‬
‫בתערוכה‪ ,‬שתוצג במסגרת כנס עמותת 'צעדים קטנים'‪ ,‬אנו מזמינים אתכם להיחשף לעולם הפנימי של תשעה‬

                                                                 ‫צעירים ובוגרים החיים עם דושן־בקר‪ ,‬בגילאי ‪.13–43‬‬
‫באמצעות צילומים‪ ,‬ציורים וטקסטים כתובים‪ ,‬הם מאפשרים לנו כקהל‪ ,‬להציץ פנימה לנפשם ולרגשותיהם‪,‬‬

                                                                         ‫להתוודע למאוויהם ולחוויות האישיות בחייהם‪.‬‬
      ‫פרטי כל אחד מתשעת האמנים מופיעים בצד יצירתיו בתערוכה‪ ,‬בליווי התייחסות למשמעות היצירה בעיניו‪.‬‬
   ‫מזמינים אתכם להכיר מקרוב את כשרונותיהם של היוצרים‪ ,‬ולגלות דרכים שונות להתגבר על קשיים ומגבלות‪.‬‬

                                                                      ‫זוהי תערוכה מרגשת על עוצמת הרוח ועל תקווה‪.‬‬

 ‫מרגיש את הצ'יפס?!‬                            ‫בעז שוורץ‬               ‫בצלאל גבאי‬

                   ‫תמיד אהבתי לאכול‪.‬‬    ‫בן ‪ ,18‬מהישוב רמת מגשימים‬    ‫בן ‪ ,13‬מהעיר לוד‬
   ‫כל מי שמכיר אותי יודע כמה חשוב‬
   ‫לי קראנצ'‪ ,‬וטעים‪ ,‬ומתוקים‪ ,‬והכיף‬                                     ‫ירון נמר‬
   ‫הזה אחרי ארוחת צהריים משביעה‪.‬‬
   ‫תמיד אכלתי כל מה שרציתי‪ ,‬כמה‬                                    ‫בן ‪ ,17‬מהעיר הרצליה‬
   ‫שרציתי‪ .‬לא סתם החברים שלי‬
   ‫קוראים לי "השמן" או "השמנמן"‪...‬‬                                      ‫נדב נהון‬

      ‫אילון גולן‬                                                     ‫בן ‪ ,21‬מהעיר לוד‬

‫בן ‪ ,42‬מהישוב מיתר בנגב‬

‫הילדים שליוו אותי בבית הספר הם‬                ‫יוני ציפרוט‬
‫חברים שלי עד היום‪ .‬הם עזרו לי‬
‫בלי לשאול דבר ועמדו לצידי בכל‬           ‫בן ‪ ,43‬מהעיר ראשון לציון‬
‫עת‪ ,‬גם ברגעי קושי וגם ברגעי‬
‫פריחה‪ .‬הם נתנו לי סיוע רגשי‬
‫ונפשי ועזרו לי להתגבר על כל‬
‫הקשיים‪ .‬אני אסיר תודה על כל מה‬

                    ‫שעשו בשבילי‪...‬‬

 ‫סלמאן זין אל דין‬

 ‫בן ‪ ,21‬מכפר פקיעין‬

   ‫פעם הייתי ביישן‬                          ‫יובל היידן‬

                   ‫פעם הייתי ביישן‪.‬‬     ‫בן ‪ ,13‬ממושב מי עמי‬
‫אחד שחושש מדעותיהם של אחרים‬
‫עליו‪ ,‬מה יגידו או ילחשו מאחורי‬

                                  ‫גבו‪.‬‬
                   ‫פעם הייתי ביישן‪,‬‬

                      ‫אבל אינני עוד‪.‬‬

    ‫שילה מלכה‬

  ‫בן ‪ ,21‬מעין שריד‬
   1   2   3   4   5   6   7   8