בקיץ 2026 התקיימה, זו השנה השמינית, תוכנית ״יחד על הגל״ – פעילות גלישה לילדים ולבני נוער עם דושן-בקר, לבני משפחותיהם ולמתנדבים. במהלך שמונה ימי שישי במהלך יולי–אוגוסט למדו המשתתפים את עקרונות הגלישה והתנסו בספורט ימי בסביבה מותאמת ובטוחה. התוכנית התקיימה בשיתוף עמותת ״הגל שלי״, המתמחה בגלישת גלים ובהתמודדות עם איתני הים ככלי חינוכי, טיפולי ושיקומי ובסיוע מערך רחב של מדריכים ומתנדבים.
כדי להעריך את תרומת פעילות הגלישה לילדים ולבני הנוער עם דושן-בקר, להוריהם, לאחיהם ולמתנדבים, נבנו שאלונים בשלוש גרסאות ונשלח לינק עם בקשה למילוי דרך קבוצת הווטסאפ של המשתתפים ובפנייה בסוף מפגש האמצע.
שלושת השאלונים היו קצרים וממוקדים ונועדו לתעד את חוויית ההשתתפות משלוש נקודות מבט משלימות: של הילדים ובני הנוער, של ההורים ושל המתנדבים.
לכולם היה מבנה דומה: שאלות רקע, שאלות סגורות בדירוג על סולם ליקרט של 1-5, ושאלות פתוחות להעמקה, שאלות על הרצון להמשיך, לצד נקודות לשימור ולשיפור.
השאלון לילדים ולבני הנוער התמקד בחוויה הסובייקטיבית של הילדים ובני הנוער. הוא כלל שאלות רקע, עשרה פריטי דירוג בנושאים כגון הנאה, ביטחון, תחושת שליטה בגוף, גאווה, שייכות לקבוצה, מצב הרוח לאחר הפעילות, ציפייה למפגש הבא ורצון להמשיך.
כמו כן היו גם עשר שאלות פתוחות שעסקו ברגעים המהנים, באתגרים ובגורמים שסייעו למשתתפים להרגיש בטוחים. כך ניתן מקום גם לחוויות של פחד, נפילה, עייפות או קושי פיזי, ולא רק לחוויות חיוביות.
השאלון להורים נועד למילוי על ידי הורה או למטפל המרכזי וכלל מידע על גיל הילד, אמצעי ניידות, השתתפות בשנים קודמות, מספר המפגשים והרכב המשפחה שהשתתף בפעילות.
הערכת ההשפעה התמקדה בארבעה תחומים: רגשי, חברתי, גופני-תנועתי ומשפחתי. בין היתר נבדקו מצב הרוח, הביטחון העצמי, תחושת ההצלחה, השייכות והשוויון, קשרים חברתיים, התרומה לאווירה בבית ותפיסת הגלישה כפעילות משמעותית.
בסיום נשאלו ההורים על תרומת הפעילות לילד ולמשפחה, על קשיים וצרכים לוגיסטיים ועל הרצון להמשיך ולהמליץ על התוכנית למשפחות אחרות.
השאלון למתנדבים נועד למתנדבים שליוו את הילדים והמשפחות במים ובחוף. הוא כלל שאלות על גיל, ותק בהתנדבות, ניסיון קודם עם אנשים עם מוגבלות והתפקיד בפעילות.
הפריטים המדורגים עסקו בתחושת משמעות, בתרומה לילדים ולמשפחות, בשייכות לצוות, בביטחון בתפקיד, באיכות ההדרכה, בסיפוק האישי, בתנאי ההתנדבות וברצון להמשיך. שאלות פתוחות עסקו ברגעים משמעותיים, באתגרים ובהמלצות לשיפור.
הניתוח שילב 52 שאלונים: 11 שאלונים שמולאו על ידי ילדים ובני נוער עם דושן-בקר בגיל 7–17, 18 שאלונים שמולאו על ידי ההורים ו-23 שאלונים שמולאו ע"י ה מתנדבים.
בשלוש הקבוצות עלתה תמונה עקבית: הגלישה נתפסה בראש ובראשונה כחוויה רגשית וחברתית מעצימה, המשלבת פעילות גופנית מותאמת, קשר קהילתי וזמן איכות משפחתי.
בקרב 11 הילדים ובני הנוער, הציון הממוצע בעשרת מדדי החוויה היה 4.27 מתוך 5, ו-82% מכלל התשובות היו חיוביות.
הילדים תיארו את הגלישה כחוויה מהנה, מרגשת ומאפשרת. הנושאים הבולטים היו:
המדד הנמוך יחסית היה הרצון לספר לחברים על החוויה – 46%. ייתכן שהנתון משקף העדפה אישית או חברתית בנוגע לשיתוף, ולא את שביעות הרצון מהפעילות, שהייתה גבוהה.
מה אהבו: את הגלים, המהירות, הים, ההצלחה לעמוד על הגלשן והתמיכה הצמודה של המדריכים.
מה היה מאתגר: פחד, נפילות, עייפות שרירים, קושי לשמור על יציבות ואי-נוחות מהחול.
אחד המשתתפים תיאר את הפעילות כהזדמנות ״לעשות דברים שלא יכולתי לעשות לבד״. התשובות מלמדות כי התאמות, ליווי אישי ועידוד מסייעים לילדים להתמודד עם הקושי ולחוות תחושת מסוגלות.
משאלון ההורים ניתן ללמוד על תפקוד הילדים והרקע לפעילות: 44% מהילדים הלכו באופן עצמאי, ואילו 56% השתמשו בכיסא גלגלים, קלנועית או אמצעי ניידות אחר לפחות בחלק מהזמן.
לפעילות היה בסיס משמעותי של משתתפים חוזרים: 78% דווחו השתתפו יותר משנה, 39% השתתפו ארבע שנים ומעלה. רק ילד אחד מתוך 19 הרשומות שהתקבלו בשאלה זו גלש בעבר במסגרת אחרת – עדות לכך שעבור רוב המשפחות התוכנית פתחה אפשרות שלא הייתה זמינה להן קודם.
ההורים דיווחו על תרומה רחבה לפעילות זו:
חלק מההורים ציינו גם "עייפות נעימה", שינה עמוקה יותר, שיחות וחוויות משותפות ולעיתים תחושה שהילד פתוח, עצמאי או בטוח יותר. עם זאת, לא כל המשפחות הבחינו בשינוי גופני לאחר המפגשים, ולכן אין לראות בדיווחים אלה הוכחה להשפעה רפואית או טיפולית.
בסיכומו של דבר, ההורים זיהו את התרומה המרכזית של הגלישה במצב הרוח, בביטחון, במסוגלות ובשייכות, יותר מאשר בשיפור גופני ישיר. לצד זאת, 61% דיווחו שהגלישה מסייעת לילד להרגיש טוב יותר מבחינה גופנית ותנועתית.
הפעילות הייתה משפחתית במובהק: תשע משפחות הגיעו בהרכב משפחתי מלא, חמש הגיעו עם הורה, הילד ואח או אחות, ורק ארבע הגיעו בהרכב של הורה וילד בלבד. בקרב 14 מתוך 18 המשפחות שענו על השאלה השתתף גם אח או אחות.
ההורים תארו את הגלישה כזמן איכות המחבר בין האחים ומאפשר גם להם לחוות הצלחה, ביטחון במים וקשר לקהילה. בתשובות הפתוחות חזרו תיאורים כמו ״חוויה משפחתית משותפת״, ״מגבשת את המשפחה״ ו״יום בילוי משפחתי״.
23 מתנדבים מילאו את השאלון. גיליהם נעו בין 20 ל-61, והגיל הממוצע היה כ־38.
חלקם היו מתנדבים חוזרים שהשתתפו גם בשנים קודמות; ל-65% היה ניסיון קודם בעבודה או בהתנדבות עם אנשים עם מוגבלות, ו-21 מתוך 23 שימשו מלווים במים.
הממוצע הכולל במדדי ההתנדבות היה 4.82 מתוך 5, ו-97% מכלל הדירוגים היו חיוביים.
המתנדבים דיווחו על רמות גבוהות מאוד של סיפוק, משמעות ומחויבות. הם הדגישו במיוחד:
גם מתנדבים ללא ניסיון קודם בעבודה עם אנשים עם מוגבלות תיארו תחושת ביטחון, משמעות וחיבור.
לדבריהם, תחושת המשמעות נבעה מהקשר המתמשך עם הילדים והמשפחות, מהאמון שנוצר במים ומהאפשרות לסייע לילדים לחוות הצלחה, חופש והנאה.
דברי המתנדבים חיזקו את דיווחי הילדים וההורים: שלוש הקבוצות תיארו חוויה משותפת של ביטחון, קשר ושמחה.
מומלץ להמשיך ולפתח את תוכנית “יחד על הגל” כמסגרת שנתית קבועה, תוך חיזוק ההתאמה האישית של הציוד, הליווי והפעילות ליכולות, להעדפות ולקצב של כל משתתף. כמו כן, כדאי לשמר ולהרחיב את הרציפות של צוותי הליווי ואת מספר המתנדבים, כדי לחזק את הקשר האישי, האמון ותחושת הביטחון שהתפתחו בין הילדים, המשפחות והמתנדבים. במקביל, מומלץ להעמיק את ההערכה של התוכנית באמצעות שאלונים לפני, בסיום ולאחר העונה, בשילוב שיחות קצרות עם ילדים, הורים, אחים ומתנדבים, כדי ללמוד טוב יותר על תרומת הפעילות למסוגלות, לשייכות, לחוויה המשפחתית ולהמשך ההשתתפות בפעילויות פנאי.
התגובות מבטאות הערכה עמוקה לילדים, למשפחות, למדריכים ולמתנדבים. ״יחד על הגל״ היא יותר מפעילות גלישה: זהו מרחב של אמון, שייכות, מסוגלות וקשר. "עמותת הגל שלי" יחד עם "עמותת צעדים קטנים" יוצרים עבור ילדים עם דושן-בקר ובני משפחותיהם חוויה נגישה, בטוחה ומשמעותית – חוויה שבה כל אחד ואחת יכולים למצוא את דרכם אל הים ואל הגל.