לאחר ההסבר שנתנו לילדינו ,עשויות לעלות אצלם שאלות. להלן הצעות לתגובות שיסייעו להתמודדות:
1 הכרה ברגש –
מה אומרים: "אני רואה שאת.ה מפחד.ת/כועס.ת/עצוב.ה" | "אני שמה לב שקשה לך עכשיו"
למה זה חשוב: הילד.ה מרגיש שרואים אותו ומבינים אותו
2 נירמול הרגש –
מה אומרים: "זה בסדר גמור להרגיש פחד במצב כזה" | "הרבה ילדים מרגישים בדיוק כמוך"
למה זה חשוב: הילד לא מרגיש לבד או "שונה"
3 הקשבה ללא שיפוט
מה אומרים: "ספר.י לי יותר על איך זה מרגיש" | "אני מקשיב/ה לך"
מה לא אומרים: "אל תפחדי" | "זה לא נורא" | "אל תהיי תינוק.ת"
4 הבנת הסיבה לרגש
מה אומרים: "אני מבין/ה למה את.ה מפחד.ת – הרעשים האלה מפחידים" | "זה הגיוני שאת.ה דואגת"
למה זה חשוב: הילד מבין שהרגש שלו הגיוני ומוצדק
5 עזרה ברגולציה –
מה עושים: נשימות עמוקות יחד | חיבוק חם | ספירה איטית | שירה מרגיעה
מה אומרים: "בוא.י ננשום יחד לאט לאט" | "אני כאן איתך עד שתרגיש.י יותר טוב"
6 מעבר לפעולה חיובית –
מה אומרים: "עכשיו שדיברנו על זה, מה נעשה כדי שתרגישי יותר טוב?" | "איזה דבר נעים נעשה יחד?"
הצעות פעולה: ציור או יצירה | משחק שהילד אוהב | הכנת משהו טעים | קריאת סיפור
דוגמאות למצבים נפוצים –
כאשר הילד אומר שהוא חושש מהרעשים:
1. הכרה: "אני רואה שאת מפחדת מהרעשים"
2. נורמליזציה: "זה בסדר גמור לפחד מרעשים חזקים"
3. הקשבה: "איך זה מרגיש כשאת שומעת את הרעשים?"
4. הבנה: "אני מבין למה זה מפחיד – זה רעש חזק ופתאומי"
5. רגולציה: "בואי ננשום יחד ונחבק"
6. פעולה: "מה נעשה עכשיו כדי שתרגישי יותר בטוחה?"
דף הבית » כתבות ותוכן » כללים לתיקוף רגשי