סיכום מימצאי שאלון: חוויות מטופל ושביעות רצון מתרופה EXONDYS 51 , Eteplirsen (אקסונדיס)

בקיץ 2024, נערך סקר שהועבר להורים לילדים המאובחנים עם דושן, ומטופלים באקסונדיס.

מטרת הסקר היתה להעריך את השפעת התרופה (האקסונדיס) על חיי היום יום של הילדים ובני משפחותיהם, וללמוד על חוויית השימוש בתרופה. הסקר נעשה בשאלון, שכלל שני חלקים:

1. חלק א' – שאלות שהתייחסו להשפעת האבחנה על חיי היום יום של המאובחן ומשפחתו (ע"פ מודל ICF).
2. חלק ב' – שאלות לגבי הערכת חווית השימוש הסובייקטיבית של המשתמש בתרופה (במקרה שלנו ההורה) ומידת השפעתה.

את כל השאלונים מילאו ההורים. מולאו 12 שאלונים מתוך 15 מאובחנים המטופלים בתרופה, כאשר אחד המטופלים בן פחות משנה ומטופל בתרופה כ – 3 חודשים ולכן לא תושאל.

הגיל הממוצע של הילדים שהוריהם מילאו את השאלון היה  14.5 שנים (טווח 6-24 שנים).

משך שימוש ממוצע היה  5.2 שנים (טווח 10 חודשים – 7 שנים).

כל העונים על השאלון ציינו כי אין תופעות לוואי בעקבות השימוש בתרופה.

כולם מעוניינים להמשיך לקבל אותה, רובם ציינו שגם ימליצו לחולים אחרים.

רובם מרוצים מהשפעת התרופה למשל הוריו של נער בן 14.5 , ציינו שהוא מקבל את התרופה 6 שנים "הוא עדיין עצמאי יחסית לגילו, הולך באופן עצמאי אוכל לבד מתלבש לבד מתקלח לבד", הורים של נער בן 17.5, שמקבל את התרופה כבר 7 שנים ציינו "היתה השפעה חיובית אך קשה לכמת אותה".

כל ההורים הביעו שביעות רצון גבוהה ורצון להמשיך בטיפול.

התרופה הוגשה לסל התרופות של 2025, אך אושרה. כיום ניתנת למאובחנים מתאימים דרך ועדות חריגים בקופות החולים.

ניוון שרירים ע"ש דושן DMD)), היא מחלה קשה והטיפול בה מורכב. המחלה נגרמת כתוצאה ממוטציה בגן הדיסטרופין, מתבטאת לרוב אצל בנים זכרים, וגורמת לפגיעה קשה במערכות השרירים, הנשימה והלב ועלולה לגרום לנכות קשה ואף למוות בגיל צעיר.

כיום קיימות תרופות לטיפול בדושן, תרופות הפועלות במנגנונים שונים בגוף, חלקן נועדו לטיפול בתסמינים וחלקן לטיפול/ריפוי גנטי. כולן נועדו  לעכב / לעצור את הדרדרות המחלה.

האקסונדיס זו תרופה לתיקון הגן הפגום אצל חולים בדושן עם מוטציות ספציפיות בגן שמתאימות לדילוג על אקסון 51, הגורמת לייצור החלבון החסר, במטרה להאט את התקדמות המחלה.

התרופה אושרה בשנת 2016 ע"י ה- FDA עבור חולי ניוון שרירים דושן. מדובר בתרופה שנמצאה בטוחה ויעילה. השנה פורסמו נתונים על 8 שנות טיפול בתרופה.

מטרת הסקר היתה להביא לגורמים הרגולטורים וקובעי המדיניות בישראל את קולם של המאובחנים בדושן המטופלים בתרופה ובני משפחותיהם.

השאלון שנבנה לסקר זה נועד להעריך את השפעת התרופה על חיי היום יום של החולים ובני משפחותיהם, וללמוד על חוויית השימוש בתרופות.

השאלון התבסס על שלושה שאלונים סטנדרטיים:

שאלון חוויות מטופל –

PESaM – Patient Experiences and Satisfaction with Medications (Ruiz M, et al., 2008)

שאלון שביעות רצון מתרופות –

TSQM-II -Treatment Satisfaction Questionnaire for Medicines II (Merel et al., 2019)

שאלון ועדת הסל (משרד הבריאות, 2024).

השאלון בסקרר הנוכחי כלל שני חלקים:

1. 16 שאלות המבטאות את השפעת האבחנה על חיי היום יום של המאובחן ומשפחתו, ע"פ מודל ה International Classification of Functioning ICF – (WHO, 2003).
2. 25 שאלות הערכת חווית השימוש הסובייקטיבית של המשתמש בתרופה (ההורה דיווח) ומידת השפעתה.

בקיץ 2024, השאלון נשלח ל 15 הורים לילדים עם דושן, המטופלים באקסונדיס. 12 הורים מילאו את השאלון. מרבית השאלונים מולאו באופן מקוון ע"י ההורים, וחלקם בראיון טלפוני.

הגיל הממוצע של הילדים שהוריהם מילאו את השאלון היה  14.5 שנים (טווח 6-24 שנים).

משך שימוש ממוצע היה  5.2 שנים (טווח 10 חודשים – 7 שנים).

כל הילדים נמצאים במעקב קבוע במרפאה רב צוותית.

השפעת האבחנה על חיי היום יום של המאובחן ע"פ תחומי תפקוד

ארבעה תחומי התפקוד בהם ההורים דווחו שלילדיהם יש קושי רב

חמישה התחומים העיקריים בחיי היומיום בהם ההורים דווחו על קושי מועט

השפעת האבחנה על התפקוד בבית ובמשפחה

כל ההורים דווחו שהאבחנה משפיעה על התפקוד בבית ובמשפחה*, בעיקר על משאבי זמן (3.5), על תפקוד כל בני המשפחה (3), יחסים במשפחה (2.25) ועל משאבי כסף (2.4).

*לפי סולם 0-4. 0 לא משפיע כלל. 4 משפיעה במידה רבה מאד.

השימוש בתרופה והשפעתה על תפקוד הילד והמשפחה

משך שימוש ממוצע היה  5.2 שנים (טווח בין 10 חודשים ל – 7 שנים).

כל העונים על השאלון ציינו כי אין תופעות לוואי בעקבות השימוש בתרופה.

כולם מעוניינים להמשיך לקבל אותה, רובם ציינו שגם ימליצו לחולים אחרים.

כל הילדים נטלו את התרופה דרך הוריד אחת לשבוע בבי"ח.

כולם ציינו כי נמצאים במעקב במרפאה רב-צוותית.

כולם החסירו פעמים בודדות על רקע טיול בחו"ל או טיפול אחר.

התחומים העיקריים בהם ההורים דווח כי לתרופה יש השפעה חיובית

ההורים דווחו על השפעה חיובית כללית גבוהה (ממוצע 4.2 בסולם 0-5).

ציינו כי: "אם לא היה מקבל את התרופה, סביר להניח שהשרירים כבר היו נחלשים מאד. בזכות התרופה, יש לו עדיין שרירים מתפקדים והלב השתפר. השיפור הזה נותן כח ותקווה להמשך; באופן כללי אנחנו רואים את הילד במצב ססטי, כמעט אין שינוי מהותי ממועד קבלת התרופה שזה מדהים!; עצם זה שיש לילד טיפול נותן לו דרבון ובלי קשר ניתן לראות מול ילדים אחרים לגילו נראה במצב פיזי טוב".

התחומים בהם ההורים דווחו על קושי מסוים בהקשר של נטילת התרופה

ממצאי הסקר הצביעו על השלכות מגוונות של האבחנה על תחומי התפקוד השונים. יתכן וניתן להסביר את השונות הגבוהה בדווחים בכך ש: לחלק מהילדים היו אבחנות נלוות, קבוצת הילדים היתה הטרוגנית מבחינת הגיל ושלב המחלה, וכן דושן הינה מחלה פרוגרסיבית ואצל כל אחד מתבטאת באופן שונה.

בשל מורכבות זו, התקשו ההורים לבודד את השפעת האקסונדיס על תפקודים ספציפיים.

עם זאת, ממצא בולט ועקבי היה שביעות רצון כללית גבוהה של כל ההורים מהטיפול באקסונדיס.

השאלונים הועברו לקבוצה קטנה של נבדקים. חסרה התייחסות למדדי תפקוד אובייקטיבים, היו רק מדדים סובייקטיביים (דווח עצמי), והיה קושי לבודד את הגורמים השונים המשפיעים על התפקוד.

כמו כן היו מספר שאלות שלא ניתן היה לערוך ממוצע אחיד לתשובות, מאחר וחלק מההורים התקשו לתת תשובה וציינו "לא יודע".

כל ההורים הביעו שביעות רצון כללית גבוהה מהטיפול באקסונדיס, והיה קשה היה לבודד מגורמים אחרים את השפעתה על התפקוד וההתמודדות עם המחלה. בסה"כ התרופה נתפסת כיעילה לשימוש והיתרונות עולים על האתגרים שדווחו הקשורים להתמודדות עם המחלה ונטילת התרופה.

יש חשיבות למחקר המשך ומעקב תפקודי על מדגם גדול יותר ומדדים אובייקטיביים.

תודה רבה לכל ההורים שמילאו את השאלונים. תודה לכל הילדים מאובחני דושן ששיתפו בחוויית השימוש בתרופה. תודה לד"ר שרון ברק מאוניברסיטת אריאל, שסייעה במציאת השאלונים ותרגומם.

תודה לגב' שירלי אקרמן לאופר שהובילה את הסקר מטעם עמותת צעדים קטנים.

משרד הבריאות, האגף להערכת טכנולוגיות בסל הבריאות, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר. (2024). טופס ריכוז התייחסות מטופלים לניסיון בטיפול בתרופה/ טכנולוגיה אחרת במועמדת להכללה בסל שירותי בריאות. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/hbs2020/he/files_committees_hbs_2020_Reference-form-for-experience-the-treatment-drug-other-technology.docx

Merel L. Kimman, Marlies S. Wijsenbeek, Sander M. J. van Kuijk, Kioa L. Wijnsma, Nicole C. A. J. van de Kar, Marjolein Storm, Xana van Jaarsveld, Carmen D. Dirksen. PESaM Collaborating Group. Validity of the Patient Experiences and Satisfaction with Medications (PESaM) Questionnaire. The Patient – Patient-Centered Outcomes Research (2019) 12: 149–162.

COA: TSQM-II / Version: Original (Updated Instructions) / Date of Last Update: 02-Feb-2024 / Language: English / Country: USA (Original Language) Copyright © 2006 IQVIA, Inc. All rights reserved. Any use, distribution or reproduction, in whole or in part, is expressly prohibited without the prior express written permission of IQVIA

Ruiz MA, Pardo A, Rejas J, Soto J, Villasante F, Aranguren JL (2008). Development and validation of the “Treatment Satisfaction With Medicines Questionnaire” (SATMED-Q). Value Health. 11(5): 913–926. 10.1111/j.1524-4733.2008.00323.x – DOI –

WHO – World Health Organization, (2003). ICF CHECKLIST Version 2.1a, Clinician Form for International Classification of Functioning, Disability and Health. Retrieved on June 2024 from ICF Checklist