TFTs – Timed Function tests

• בדיקות תפקודיות מתוזמנות נפוצות בילדים עם DMD בגילאים 5 עד 12.9 שנים, במיוחד אלה המטופלים בסטרואידים⁴⁹ מחקרים על ילדים שלא טופלו בסטרואידים כללו בנים בגילאי 4 עד 7 שנים⁴³.
• מבחן ריצה/הליכה 10 מטרים נבחן במחקרים השונים בגילאים בחולים בגילאי 4-22 שנים^46,47,48.
• מבחן ה TRF נבחן במטופלים בני 5 עד 20 שנים⁵¹.

יש לבצע את כל ה־TFTs  על משטח שטוח וללא מכשולים, בהתאם להוראות סטנדרטיות. במהלך הבדיקות ניתן עידוד מילולי לנבדקים. תוצאה ראשית: הזמן הדרוש (בשניות) לביצוע המטלה.

10MWT: המטופלים מתבקשים לרוץ או ללכת במהירות האפשרית, על מסלול ישר באורך 10 מטרים, מהקריאה "לך!" ועד לקו הסיום^46,48.

מספר ניסיונות: כל מבחן מבוצע 3 פעמים, והזמן המהיר ביותר (לרב בדיוק של עשירית שנייה) נלקח כתוצאה⁴⁹.

TRF/RFF: הילד שוכב על גבו ומנסה לעמוד במהירות האפשרית ללא עזרה. הזמן נמדד מהתחלת התנועה ועד לעמידה מלאה.

4SC: הילד מתבקש לעלות 4 מדרגות רגילות (בגובה של כ 15-17 ס"מ) במהירות ובזהירות, כהרגלו, עם או בלי שימוש במעקה. מודדים את הזמן (בשניות) מרגע התחלת העלייה ועד הגעה עם שתי הרגליים למדרגה העליונה. אין דרישה לעלייה רגל-אחר-רגל.

ישנם הבדלים בפרוטוקול המדידה של 4SC  בין המרכזים; למשל, עד שהרגל השנייה מגיעה למדרגה האחרונה, לעומת הרגל המובילה⁵². בנוסף, המקורות מכירים בכך ששימוש במעקה הוא אסטרטגיית פיצוי שעשויה להתרחש במהלך טיפוס מדרגות, ושהיא משפיעה על פרשנות הבדיקה, אך לא קובעים הוראה חד-משמעית לגבי היתר או איסור השימוש בו.

זמן מקסימלי של 45 שניות ניתן להשלמת כל מבחן⁴⁹, אי עמידה בזמן זה נחשבת כ'אובדן תפקוד'. במחקרים המוצגים במאמרם של Stimpson et al 2024 נפסלו גם זמנים ארוכים מ-30 שניות.

ל 10MWT – נדרש שטח של 12 מטר, שני קונוסים, סרט דביק להנחה על הרצפה ושעון עצר.

ל RFF – נדרש שטח רצפה ורהיט שיאפשר להם לקום מהרצפה אם הם צריכים עזרה ושעון עצר.

ל 4SC – ארבע מדרגות תקניות עם פלטפורמה בקצה העליון (כל מדרגה בגובה 13–17 ס"מ, בעומק 20–30 ס"מ, ורוחב של לפחות 65 ס"מ). ושעון עצר.

מהימנות  (Reliability)

• לבדיקות התפקודיות המתוזמנות (TRF, STS, 10MWT) קיימת מהימנות גבוהה במבדק חוזר (Intraclass Correlation Coefficients – ICCs > 0.72) בילדים צעירים (מעל גיל 5) שלא טופלו בסטרואידים, ללא קשר לפער הזמנים בין ההערכות⁴³ .

• SAA- מבחני ה 10MWT וה- TRF/STS נמצאו מתואמים באופן שלילי חזק עם הציון הכולל של NSAA (מקדם קורלציה של 0.51- ו 0.71- בהתאמה. כמו כן, נמצאו קורלציות חיוביות מתונות בין ציוני האחוזונים של מבחני הזמן לבין ציוני האחוזונים של NSAA^53,54.

• 6MWT נמצאו מתאמים מובהקים בין מבחן זה ל 10MWT של r= -0.601. כמו כן, בין מבחן זה ל TRF נמצא מתאם שלילי של 0.540, ואף גבוה יותר במחקר נוסף שנעשה מאוחר יותר ע"י אותה קבוצת חוקרים⁵⁴.
• כח שרירים וטווחי תנועה – ציון MMT עבור מכופפי ומיישרי הברך וטווח התנועה של יישור הירך והברך ה DF (Degrees of Freedom) בקרסול זוהו כמנבאים לתוצאות מבחני ההליכה ככלל, ואובדן יכולת הליכה ל-10 מטרים בפרט^47,48.

• בדיקות TFTs נראות רגישות יותר ומנבאות טוב יותר את התקדמות המחלה מאשר 6MWT בבנים בגילאי 7 עד 12.9 שנים שטופלו בסטרואידים. ע"פ אותו מחבר גם מבחן 10MWT מציע רגישות גבוהה וערך ניבוי חזק. מבחני STS ו-4SC מראים רגישות טובה לשינוי בילדים בני 7-10 שנים, אך פחות בילדים מבוגרים יותר
• על פי מחקר של Mazzone ועמיתיו (2016), ציון של מעל 7 שניות במבחן ה TRF או חוסר יכולת לבצעו, עשויים להוות גורם מנבא להתקדמות המחלה ו/או לאובדן יכולת הליכה תוך 12 חודשים, במיוחד בבנים מעל גיל 7 שנים.
• TRF הנמוך מהאחוזון ה 25 למאובחנים בDMD (ראה עקומות בהמשך) עשוי להעיד על סיכון לאובדן היכולת לקום עצמאית בתוך שנה עד שנתיים.
• ה MDC עבור שינוי אמיתי ב4SC  הוא 1.3 שניות.
• מהירות הריצה/הליכה ל-10 מטרים מתחילה לרדת כשלוש שנים לפני אובדן היכולת, והחציון היה פחות מ-1 מטר/שנייה שנה אחת לפני האובדן. הגיל החציוני לאובדן יכולת ההליכה ל-10 מטר היה 10.4 שנים.
• סף של 10MWT מעל 7.6 שניות, 4 SC מעל 6.2 שניות, ו STS מעל 6.6 שניות מנבאים אובדן תפקוד הליכה תוך שנה.
• בגיל 9, מעל 80% מהבנים שטופלו בסטרואידים עדיין יכלו לבצע את כל המבחנים התפקודיים; בגיל 14, כמחצית מהם לא יכלו להשלים אף אחד מהמבחנים.
• עד גיל 7 לא זוהו שינויים משמעותיים במשך שנה אחת בתוצאות מבחני ה 10MWT ו- 6MWT ואילו החל מגיל זה חלו ירידות משמעותיות בתפקוד

להלן נורמות שצוינו במחקרים שונים לגבי זמן הליכה/ריצה ל-10 מטר במאובחנים עם DMD

בנים המטופלים בסטרואידים⁵³.

• בבדיקת 10MWT- בגיל 8 אחוזון 50 (חציון) היה זמן של 6.3 שניות (מהירות של כ 1.6 מ'/שנ'), אחוזון 25 היה זמן של4 שניות (1.2 מ'/שנ) ואחוזון 75 היה זמן של 4.9  שניות )2.0 מ'/שנ'). מהירות הליכה דומה של  1.98±0.48 מ'/שנ' נמצאה גם  בעבודתם של  Arora et al. (2018) בילדים בני 7–8.9 שנים.  (אפשר אולי להציג בטבלה קטנה).
• לעומתם ילדים עם התפתחות טיפוסית הולכים ב 40-50% מהר יותר עם מהירות ממוצעת של 3.38±0.20 מ'/שנ'.
• מהירות TRF נמוכה מאחוזון 25 בעקומות אלו (כלומר (< 16 m/s  מנבאת סיכון גבוה לאובדן היכולת לקום עצמאית בטווח של שנה שנתיים.

להלן דוגמאות של עקומות האחוזונים מתוך עבודתו שלStimpson  ועמיתיו (2024 (עקומות אלו מאפשרות מעקב פרטני אחר ביצועי המטופל והשוואה לסטנדרטים של אוכלוסיית הילדים עם DMD.

מקורות^47,49,50,51 .

Time To Rise from Floor

Time 10 meter Walk/Run

4SC (a part of GSGC)

מבחני זמן (TFTs) ב BMD 

בדיקות תפקודיות בקרב המאובחנים ב BMD כמו TFTs  הן חשובות אך המידע עליהן מוגבל בהשוואה לDMD. מחקרם Bello et al. (2016) שכלל 69 מטופלים, הראה ש 6% מהנבדקים לא יכלו ללכת 10 מטר, 26% לא הצליחו לקום מהרצפה ו־13% לא טיפסו מדרגות. בקרב מי שביצעו, מהירות ההליכה הממוצעת ב 10MWT הייתה 2.31 מ'/שנייה (כ־4.33 שניות), והתוצאות נותרו יציבות באופן כללי לאחר שנה, למעט שני מטופלים שאיבדו יכולת טיפוס מדרגות. לעומת זאת, מחקר חתך של Fischer et al.  (2016), שכלל 20 מטופלי BMD אמבולטוריים, מצא חציון של 7.4 שניות במבחן 10MWT ללא קשר מובהק לגיל. שוני זה מדגיש את הווריאביליות הגבוהה בפנוטיפים של BMD.   לכן, יש צורך במעקב ארוך טווח ובקריטריוני הכללה ספציפיים למחקרים קליניים, כדי להתמודד עם ההטרוגניות של המחלה.