חיפוש חופשי

MFM – Motor Function Measure

ה – MFM הוא כלי כמותי סטנדרטי שפותח בצרפת להערכת תפקוד מוטורי אצל ילדים ובוגרים עם מחלות נוירו מסקולרית (NeuroMuscular Diseases – NMDs) כולל DMD, עם וללא יכולת הליכה. הכלי מודד את רמת התפקוד בחיי היום-יום. הכלי משמש לצורך ניטור המחלה, בחינת השפעת הטיפולים והתווית תוכנית טיפול. נעשה בו שימוש נרחב במחקרים קליניים והוא הוכח רגיש לשינויים לאורך זמן.

קיימות שתי גרסאות עיקריות30,31:

MFM‑32 גרסה מלאה, 32 פריטים המיועדת לגלאי 6-60 שנים.

MFM‑20 גרסה מקוצרת מיועדת לילדים מגיל 2-7 שנים.

הכלי מדרג תפקוד בשלושה תחומים (Domain):

D1 תפקודי עמידה ומעברים (Standing and Transfer), כולל 13 פריטים

D2 תפקוד פרוקסימלי ואקסיאלי (גו וכתפיים) (Axial and Proximal Motor Function), כולל 12 פריטים

D3 תפקוד דיסטלי עדין (אצבעות ושורש כף היד) (Distal Motor Function), כולל 7 פריטים

ניקוד: כל פריט מדורג מ 0-3, 0= לא מסוגל לבצע; 1= מבצע חלקית; 2= מבצע באופן לא מלא עם קושי או חוסר דיוק או עם תנועות פיצוי/איטיות; 3= מבצע באופן עצמאי ומדויק31,32.
הציון הגולמי (סכום הפריטים) נע בין 0 ל-96 עבור MFM32. הציון הכולל וציוני המשנה מוצגים כאחוז מהציון המקסימלי האפשרי, כאשר ציון גבוה יותר מצביע על פגיעה פחות חמורה.

המבחן מבוצע על ידי פיזיותרפיסטים או רופאים שעברו הכשרה וקיבלו הסמכה ספציפית לביצועו.

משך הבדיקה נע בין 30-45 דקות ל- MFM 32 ו 20-30 דקות ל MFM 2033.

ניתן להדגים את המשימה ויש לבצע את הניסיון הטוב ביותר. ניתן לבצע לפי סדר או בהתאמה אישית. יש לאפשר הפסקות במידת הצורך.

 

ציוד נדרש: כסא עם משענת, שולחן בגובה מותאם לנבדק, כדור קטן, קונוסים, חפצים לתפיסה כגון קוביות או טבעת, משטח קשיח.

  • מהימנות (Reliability) אומתה כגבוהה ( ICC ≥90) עבור הציון הכולל וציוני המשנה (D1, D2, D3) הן במהימנות בין-מעריכים (inter-rater) והן במהימנות תוך-מעריכים  (intra-rater).
  • עקביות פנימית (Internal Consistency) ציון אלפא קרונבך (Cronbach’s α) נע בין 0.89 ל-0.99 עבור הציון הכולל, ובין 0.69 ל-0.96 עבור ציוני המשנה מה שמצביע על עקביות פנימית גבוהה.
  • תוקף מבני (structural validity) נחשב למספק בשלושת תחומי המבחן ובעיקר בתחום .D1  במצבי מחלה מסוימים עלולים להופיע אפקטים של "תקרה" (כאשר חולים קלים מדי מגיעים לציון המרבי) או "רצפה" (כאשר חולים קשים מדי מגיעים לציון המינימלי).
  • תוקף מבדיל (Discriminant Validity) אומת כ"מספק" עם רמת ראיות גבוהה, המעידה על יכולתו להבחין בין קבוצות דרגות חומרה ובין אבחנות שונות כולל הבחנה בין BMD לבין חולים עם  NMDs  אחרות.

* יחד עם זאת, עדויות למאפיינים פסיכומטריים ספציפיים בBMD  עדיין חסרים או חלקיים.

  • נמצא מתאם חיובי גבוה (strong positive correlation) בין תוצאות ה־ MFM לבין מדדים אובייקטיביים נוספים, כמו: סולם Vignos(0.91) ו-32Brook (0.87) .
  • נמצאה קורלציה משמעותית עם סולמות אנלוגיים חזותיים  (Visual Analog Scales – VAS)  של חומרת נכות ו לסולם ההערכה הגלובלי של חומרת המחלה (Clinical Global Impression-Severity – CGI-S)32.
  • נמצא קשר חזק בין MFM למדדי MRI שרירים, כך שככל שהתפקוד המוטורי גבוה יותר (ציון MFM גבוה) כך כמות השומן בשריר נמוכה יותר, כלומר בריאות השריר טובה יותר31.
  • נמצאה רגישות לשינוי (responsiveness) גבוהה של ירידה ממוצעת של 5.8±6.3 נקודות לאורך 12 חודשים. שינוי זה היה מובהק סטטיסטית. כמו כן, נמצא הבדל בין מטופלים שלא טופלו בסטרואידים ומטופלים שכן בהם נצפתה יציבות יחסית בציון הגולל ובתת התחום D230.
  • כמו כן, דווח באותו מחקר כי שינויים בציוני ה-MFM היו בקורלציה משמעותית עם התפיסה הסובייקטיבית של המטופלים (או נציגיהם) והרופאים לגבי ההתדרדרות, היציבות או השיפור במצב התפקודי.
  • – Minimal clinically important difference MCID הוגדר בין 2%–6% לשנה בציון הכללי31.
  • ירידה בציון של התחום D1 (מעברים ועמידה) אל מתחת ל־40% או ציון כולל מתחת ל-70% מהווה מדד מנבא משמעותי לאובדן יכולת ההליכה (loss of ambulation) בתוך 12 חודשים30.
  • במחקר של Fischer ועמיתיו (2016) בקרב 20 מטופלים ניידים עם BMD (ממוצע גיל 31.2), נמצא ציון ממוצע של 80.4% במבחן MFM ו־54.5% בתחום D1 לא נמצאה קורלציה בין הגיל לציונים, דבר שעשוי להעיד על קצב התקדמות ייחודי למחלה או על רלוונטיות הכלי בטווח גילאים רחב
  • שימוש בעקומות אחוזונים (percentile curves) לפי גיל מאפשר הערכה דינאמית ויחסית של תפקוד הילד לעומת קבוצת גיל דומה. הכלי מאפשר להבחין בין האטה בתפקוד המצופה בהתאם למחלה לעומת ירידה תפקודית חדה יותר מהנורמה הקבוצתית. פרשנות כזו מסייעת בזיהוי מוקדם של נסיגה פתולוגית ובאבחנה בין תגובה לטיפול לבין החמרה טבעית, עקומות אלו זמינות ככלי מקוון בקישור להלן36 

טפסי הניקוד והנחיות זמינים במקורות ומורשים לשימוש לאחר הכשרה.

מדריך למשתמש באנגלית MFM-User manual

  • על אף שהMFM הוא כלי מקיף, הוא מתמקד בעיקר ביכולת מוטורית ועשוי שלא לקחת בחשבון היבטים חשובים אחרים, כמו איכות חיים ולכן יש צורך במדדים נוספים להבנה כוללת של מצבו של המטופל32.
  • יש לציין כי תחומי D2 ו־D3 דווחו כפחות רגישים בניבוי ישיר של איבוד ניידות, אך כן חשובים במעקב אחר תפקוד גפה עליונה והתנהלות יומיומית במיוחד בשלבים מתקדמים של המחלה. ע"פ המקורות המובאים כאן,  D2 הופך אינפורמטיבי יותר לאחר אובדן יכולת ההליכה (בסביבות גיל 10), ו D3   הופך רלוונטי בשלבים מאוחרים יותר של המחלה (לאחר גיל 15)30,37.
  • מורכבות המבחן, השפעת מצב נפשי ומוטיבציה של המטופל יכולים להשפיע על התוצאות.
  • בחלק מהמקורות מובא מדגם קטן של נבדקים.