סיכום הכנס הבינלאומי ה-17 לניוון שרירים דושן ובקר, שהתקיים ברומא

26/02/2019

באמצע חודש פברואר, השתתפה עמותת צעדים קטנים בכנס בינלאומי של ארגון הדושן האיטלקי. זה היה הכנס ה- 17 שהם ערכו וכולו הוקדש למאבק במחלות ניוון שרירים דושן ובקר.

הכנס מאחד תחת קורת גג אחת משפחות, ארגוני חולים, חברות תרופות, רופאים, וחוקרים מן האקדמיה, על מנת לדון בהתפתחויות האחרונות סביב דושן ובקר.

פרט להרצאות ולעדכונים בנושא מחקרים קליניים, נפגשו נציגי העמותה עם נציגי חברות התרופות במטרה להרחיב את מספר המחקרים המתקיימים בארץ וכן את טווח החולים היכולים להשתתף במחקרים.

בנוסף, קיימנו פגישות עם ארגוני דושן-בקר מקבילים בעולם במטרה לשתף את הידע, להחליט על ערוצי פעולה משותפים כקהילה, לדון בהמשך הדרך למציאת תרופה ומתן טיפולים הולמים למשפחות החולים. משפחת צעדים קטנים גאה לקחת חלק במאבק העולמי זה.

מלבד ההרצאות, הוקרן לראשונה סרט דוקומנטרי קצר שצולם ונערך במיוחד לכנס. הסרט מתאר בדרך מרגשת את תהליך ההתמודדות עם המחלה של 5 משפחות ממדינות שונות בעולם. גם לישראל היתה נציגות נכבדה בסרט.

סיכום התכנים מהכנס:

הדיון הראשון, הנקרא "שיחזור דיסטרופין" (restoring dystrophin), הוקדש בעיקר לטיפולים שמטרתם לגרום ליצור החלבון החסר. חברות פייזר, סוליד וסרפטה בודקות את בטיחות ויעילות הטיפול המבוסס על החדרת גן חיצוני הגורם לייצור של מיקרו-דיסטרופין. שלושת המחקרים נמצאים באמצע שלב 1/2. להלן התוצאות שהציגו החברות:

  • חברת סרפטה מראה את התוצאות המרשימות ביותר מבחינת שחזור החלבון ויכולות פיזיות אצל 4 ילדים שקיבלו את הטיפול.
  • חברת סוליד סיימה את מתן המינון הראשון, אשר מבחינת הריכוז הינו נמוך פי 4 מזה של חברת סרפטה. לפי תוצאות הביופסיות של 3 מטופלים שקיבלו את הטיפול, הדיסטרופין עלה לרמה עד 5% מהנורמה בחלק מהבדיקות.
  • חברת פייזר השלימה את מתן הטיפול ל-6 מטופלים ותפרסם תוצאות מאוחר יותר במהלך השנה.

מרצה נוסף שהשתתף בדיון הראשון הוא פרופ' רונלד כוהן – מומחה עולמי בטכנולוגיית קריספר. פרופ' כהן סיפר על התקדמות המחקר בחיות מעבדה, ועל הפוטנציאל של השיטה לטיפול במוטציות שונות, במיוחד במוטציות כפל. פרופ' כהן אף הזהיר, כי הטכנולוגיה טרם הבשילה לניסויים קליניים, כאשר עיקר האתגר הוא מציאת פתרון לסוגיית הבטיחות, זאת על מנת למנוע פגיעה בגנים בריאים.

 

הדיון השני הוקדש לקשיים נפשיים וקוגניטיביים המפתחים בעקבות המחלה. בדיון הוצג נתון לפיו שליש מהמטופלים חווים קשיים קוגניטיביים, הכוללים עיכוב שפתי וקשיי למידה. לילדים עם מוטציה אחרי אקסון 44 יש סיכוי גבוה יותר לפתח קשיים האלו.

מריקה פיין, נוירולוגית ילדים, הדגישה שלרוב הילדים החולים במחלת דושן יש תופעות של עיכוב מוטורי ושפתי .לדעתה, עיכוב זה יכול לשמש כאינדיקציה לאבחן מוקדם של מחלות דושן ובקר.
המרצים הנוספים דיברו רבות על חשיבות מעקב רב צוותי, כאשר נוירולוג מומחה והצוות השיקומי צריכים לעבוד בשיתוף פסיכולוג המתמחה בדושן, זאת על מנת למצוא את גישה הכי מתאימה ויעילה עבור כל ילד. ז'אנקרלו אונגר, מורה התומך בילד עם דושן הזכיר שיש לראות את הילד כאישיות קודם כל, ולא כבבועה של המוגבלויות שלו.

 

הדיון השלישי עסק בטיפולים המסייעים להתחדשות תאי שריר ושיפור פעילותם.

חברת איטליה-פרמקו עידכנה על סטטוס במחקר בג'יבינוסטטין. מדובר על חומר שעשוי להיות בעל השפעה אנטי-דלקתית, אנטי-פיברותית, ומעודדת התחדשות שרירים בחולי דושן ובקר. הפאזה השלישית של המחקר בקרב חולי דושן התחילה בעולם ובקרוב יתחיל גיוס חולים גם בישראל.

  • חברת ראש בודקת את יעילותו של מעקב מיוסטטין. המחקר נמצא באמצע של השלב השלישי.
  • חברת פייזר עידכנה על המחקר שלהם שהופסק באוגוסט 2018 שהיה בתחום עיכוב מיוסטטין. המחקר נעצר מפני שלא הראה שיפור תפקודי ולא בגלל סוגיות בטיחות, כגון תופעות לוואי. בנוסף, נתונים קליניים שנאספו במהלך המחקר הינם באיכות גבוהה מאוד וחברת פייזר הבטיחה לשתף אותם עם הקהילה המדעית לצורך קידום מחקרים אחרים ופיתוח טיפולים חדשניים לדושן.
  • חברת סנטרה, המפתחת את תרופת אדבנון, תסיים בקרוב את גיוס החולים למחקר SIDEROS, המתקיים גם בארץ. הטיפול מיועד לשיפור תפקודי ריאות. סנטרה הראתה בעבר שהטיפול הינו יעיל עבור מטופלים אשר אינם נוטלים סטרואידים. עם זאת, אישור התרופה נדחה מפני שנטילת סטרואידים מהווה כיום חלק אינטגראלי מהסטנדרט הטיפולי, ועל כן קיים צורך להראות את יעלות הטיפול במטופלים הנמצאים תחת משטר סטרואידים קבוע. החברה הציגה את תוצאות ההמשך ממחקר הקודם שלה, התומכות בטענתה שלתרופה ישנה השפעה חיובית ארוכת טווח בעיכוב התדרדרות תפקודי ריאות.

 

היום השני של הכנס נפתח בדיון נוסף אודות שחזור הדיסטרופין (restoring dystrophin-2), הפעם תוך מיקוד בטכנולוגיית דילוג על אקסונים או מוטציית פסק.

החברות הבאות הציגו את המחקרים שלהן:

  • חברת סרפטה הציגה את האסטרטגיה הנרחבת שלה, הכוללת 11 מחקרים שונים העוסקים בדילוג על אקסונים, חלקם עדיין בשלבים פרה-קליניים. מחקר ESSENCE הממוקד בדילוג על אקסון 53 ו-45, מתקיים גם בארץ בבית חולים שניידר ומגייס מטופלים. בנוסף חברת סרפטה בודקת האם חיבור של מקטע חלבוני לתרופה הקיימת (אתפלירסן) תגרום להגברת יעילות הדילוג ויצור החלבון (מחקר PPMO). לפי תוצאות המחקרים הפרה-קליניים, חיבור המקטע מגביר את יצור הדיסטרופין.
  • חברת ווייב בודקת את יעילות הדילוג על אקסון 51 בטכנולוגיה שונה מזאת של חברת סרפטה. המולקולה הכימית שלהם שונה וייחודית במבנה המרחבי שלה, המאפשר חיבור טוב יותר לגן. ווייוב צפויה לפרסם את התוצאות של שלב 1/2, הבודק את בטיחות התרופה, ברבעון השני 2019 ומיד לאחר מכן החברה מתכננת להתחיל גיוס מטופלים לשלב 2/3 של המחקר. שלב מחקר זה קיבל אות חדשנות מה- FDA האמריקאי, מה שמאפשר לחברה להקטין את מספר המטופלים בקבוצת הפלסיבו.
  • המציג שנעל את הדיון היה דר' יוג'ינו מרקורי מ-PTC, אשר דיבר על תרופת טרנסלארנה, המטפלת במוטצית פסק. יוג'ינו הציג תוצאות שהתקבלו על בסיס מאגר STRIDE, הכולל נתונים אודות 216 מטופלים הנוטלים את תרופת טרנסלארנה. על פי הנתונים שהציג, 50% מהמטופלים מעל גיל 16.5 שמרו על יכולת הליכה. תוצאות מאגר STRIDE תואמות את התוצאות של המחקר שהוביל לאישור התרופה ע"י EMA האירופי.

הדיון האחרון בנושאי מחקר בכנס עסק בשיפור יכולת השריר ובהתמודדות עם תהליכים דלקתיים.

  • חברת ריברג'ן, הציגה את התרופה שבמחקר – וומורולון, כתחליף סטרואידי פוטנציאלי, המיועד לשמר את ההשפעה האנטי-דלקתית של סטרואידים תוך ביטול תופעות הלוואי. מחקר VISION-DMD כבר התחיל לגייס מטופלים בעולם, כאשר בארץ מתקיים המחקר בבית חולים שניידר.
  • חברת קטבסיס, הציגה את המחקר בתרופה אדזולוקסנט המעכבת את התהליך הדלקתי ואשר נבדקת כתחליף פוטנציאלי לסטרואידים. המחקר POLARIS DMD כבר התחיל לגייס מטופלים בעולם ובקרוב יפתח אתר גיוס גם בארץ. החברה הציגה נתוני MRI המראים שהתרופה מורידה את מדדי הדלקת בדומה לסטרואידים.
  • תחליף סטרואידי אחרון שהוצג בדיון היה MNK-1411 של חברת מלינקרודט. גיוס מטופלים לשלב 2 של המחקר ברחבי העולם כבר החל. גם חברה זו תפתח אתר לגיוס חולים בארץ.
  • פרופ' דריק פישר הציג את מחקר ה – TAMDMD, העוסק בתרופת טמוקסיפן. לדבריו, התרופה מראה פוטנציאל גדול לחיזוק התפקוד. עם זאת, עד כה בוצע הבדיקה בקרב קבוצת מטופלים מצומצמת מישראל, וישנו צורך להרחיב את הבדיקה במסגרת מחקר רחב יותר מול טיפול פלסיבו. מחקר זה יתקיים באירופה.

התפתחות המחקר בתרופות חדשות וגם בתרופות גנריות מעלה סוגיות חדשות רבות מבחינה רגולטורית, כגון:

  • מה קורה עם מטופלים שהשתתפו במחקרים קליניים בשלבים המוקדמים – מה ניתן לעשות כאשר המחקר הראשוני הסתיים, אך התרופה עדין נמצאת במחקר מתקדם ועדיין אינה מאושרת? האם וכיצד ניתן להמשיך לקבל את הטיפול?
  • מה הגורל של תרופה גנרית, אשר נמצאה יעילה לטיפול בדושן במחקר הממומן ע"י ארגוני חולים ולא ע"י חברת תרופות?
  • כיצד מרחיבים את ההתוויה ומי הגורם שיקדם את תהליכי רישום התרופה? ארגוני חולים אינם זכאים לעשות זאת מחד, ומאידך כאשר המחקר ממומן ע"י חברת תרופות, המחיר הסופי עלול להיות גבוה באופן משמעותי, ללא פרופורציה לעלויות מחקר, רישום, או יצור התרופה.

אם ברצונכם לקבל פרטים נוספים אודות, ואף להשתתף במחקרים קליניים שהוצגו בכתבה, אתם מוזמנים לפנות למילה גומנובסקי, רכזת המחקר של העמותה (בדוא"ל mila@littlesteps.org.il ובנייד 0505535590).